|
הוריד אותי, נשארו להם שלושה חדרים
|
|
הם רצו 100 דולר היו לי 20
|
|
יצאתי, נכנסתי לבאר השיכורים הקרוב
|
|
הזמנתי לי בירה, חשבתי שוב שוב
|
|
על הגבול המוזר שבין טיפשות וגאונות
|
|
ומיהרתי לקנות כובע של סנטה בחנות המזכרות
|
|
מצאתי חצר עם צלב על השלט
|
|
חבשתי אותו בדרכי אל המפתן
|
|
נקשתי חלש, הם פתחו את הדלת
|
|
שאלוהים יברך אותם
|
|
שעה אחר כך חמקתי מהחלון
|
|
חזרתי לבאר לא הצלחתי לישון
|
|
היה שם ערב קריוקי, שתיתי המון
|
|
ואחת הזמינה אותי לגשת
|
|
רקדנו ואיזה קאובוי התחיל לקנא
|
|
הצמיד אל הגב שלי את הקנה
|
|
כששרתי כנה מלא כאב על "נשות יום הגשם“
|
|
תוך כמה שניות קפצו עליו שניים
|
|
אחת הגניבה אותי מהמטבח לסמטה
|
|
ברחתי משם צועק אל השמיים
|
|
שאלוהים יברך אותה
|
|
נכנסתי דרך הגראג' על הבהונות
|
|
שוכב על המיטה מדפדף תחנות
|
|
נזכר איך הפשיטו אותי הבני זונות זחוחים מעונג
|
|
אישוניי מרצדים לכאן ולכאן
|
|
מישו לאופרה לטניס שולחן
|
|
בסוף נכנעתי ובלעתי כדור אחד וחצי של קלונקס
|
|
נרדמתי מיד, בבוקר יצאתי
|
|
מוקדם לשדה וקטפתי פרחים
|
|
צירפתי מכתב תודה בו כתבתי
|
|
שאלוהים יברך אתכם
|
|
שכנעתי נהג משאית מקומי
|
|
שיגרור לי את האוטו מהגבול הדרומי
|
|
נתתי לו את השעון שנתנה לי אמי ואת הטבעת
|
|
הוא הסכים ולחץ לי חזק את היד
|
|
חיכיתי עד שישוב על המדרכה ליד
|
|
המלון, חושב פתאום אולי הוא עבד עלי
|
|
הייתי צריך לדעת
|
|
אבל אז מרחוק פתאום הוא הופיע
|
|
כמו מלאך העולה מעמק הבכא
|
|
חיבקתי אותו, הצבעתי אל הרקיע
|
|
שאלוהים יברך אותך!
|
|
עצרתי לרגע בתחנת הדלק
|
|
ממלא את המיכל וקפה זוועתי
|
|
הדלקתי את הרדיו צוחק אל השלג
|
|
שאלוהים יברך אותי
|
