A D G Bm |
ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן |
A D G Bm |
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון |
G Bm |
בסוף כל יום היא לבדה הזמן עובר כבר לא ילדה |
A G |
והיא מודה איך החיים שלה בכלל לא בעדה |
G Bm |
אמרה שלום ולא תודה והתפטרה מהעבודה |
A G |
לקחה לה תיק קטן ארזה את התקוות במזוודה |
G Bm |
כי בספרים שהיא קוראת היו לה כמה גיבורות |
A G |
שלא פחדו לרוץ גם כשהשביל היה מלא בורות |
G Bm |
והעולם נותן לה קרב קשה אבל היא תנצח |
A G |
כי לומדים לפרוץ דלתות כשלא נותנים לך מפתח |
D G Bm |
ובינתיים מצב ביניים אין שום דבר בטוח |
A |
פורשת מפרשים |
G Bm |
היא מחכה לרוח אין לה זמן לנוח |
A D |
וזה ככה כבר שנים |
A D G Bm |
ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן |
A D G Bm |
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון |
A D G Bm |
הם אומרים |
A D G Bm |
כל הדרכים הן מובילות אותה רחוק אך לאן |
כל החיים עוברים מולה כמו סרט |
כשהיא מסתכלת דרך החלון של הרכבת |
מרוכזת רק בעצמה |
אישה קטנה עולם גדול אז מה |
היא יודעת שההצלחה תבוא עם הזמן |
לא להישבר לברוח |
לא להישאר לשכוח |
לא להיזכר, לומדים לשחות אם לא רוצים לטבוע |
והעולם מפנה לה את הגב אבל היא תתגבר |
כשהחיים עוצרים צריך ללמוד לרוץ יותר מהר |
ובינתיים מצב ביניים אין שום דבר בטוח |
פורשת מפרשים |
היא מחכה לרוח אין לה זמן לנוח |
וזה ככה כבר שנים |
ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן |
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון |
הם אומרים |
כל הדרכים הן מובילות אותה רחוק אך לאן |
D Bm |
היא כבר לא נשברת יהיה מה שיהיה |
A |
חושבת לעצמה |
A D G Bm |
עוד שנייה עוברת רגליים נעוצות |
Bm |
עמוק באדמה |