שוקולד מנטה מסטיק

המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
שוקולד מנטה מסטיק היה הרכב מוזיקלי ישראלי מצליח שפעל בין השנים 1972-1978.
חברות ההרכב הקליטו וביצעו מספר שירים הנחשבים
בעיני רבים כנכסי צאן ברזל של הזמר העברי, והופיעו בתחרות האירוויזיון של שנת 1976.
השלישייה מנתה במקור את הזמרות ירדנה ארזי, רותי הולצמן ותמי עזריה,
אך עזריה פרשה אחרי פחות משנה והחל מ-1973 הוחלפה על ידי לאה לופטין.
זה ההרכב שזכה למרב ההצלחה והמוניטין. אמרגן ההרכב היה אברהם דשא פשנל("פשה").

ארזי, הולצמן עזריה ולופטין שירתו יחד שירות סדיר
בלהקת הנח"ל והשתתפו בתוכנית שא לשלום (בהיאחזות הנח"ל בסיני).
לאחר שחרורן הוחתמו ארזי, הולצמן ועזריה אצל פשה, 
והשתתפו יחד עם ציפי שביט, עזרא דגן, עמוס טל שיר ועוד במופע קונגרס הצחוק הציוני 1972.
המופע עסק בהווי תל אביב הקטנה של שנות השלושים והארבעים במאה העשרים.
בעקבות הצלחת המופע הוסב שמו ל"שוקלד מנטה מסטיק",
על שם קריאת מוכרי הממתקים שהיו עוברים באולם בתי הקולנוע בזמן ההפסקות.
ארזי, הולצמן ועזריה שרו יחד במסגרת המופע את השירים "מה לעשות" ו"תשרי סבא (ירושלים עיר הקודש)".
פשנל נתבקש באותה השנה למצוא אמן שיבצע את אחד השירים שתוכננו
לכבוד הפסטיבל לשירי ילדים שנערך בפעם השלישית.
הוא שלף את שלוש הבנות לצורך עניין זה, ובפסטיבל הן הופיעו תחת
השם שוקולד מנטה מסטיק וביצעו את השיר "אברא קדברא" (לאה לופנפלד-משה וילנסקי).
השיר קטף את המקום השני, וההרכב החדש, שבמקור היה אמור להופיע באופן חד פעמי,
החל לעורר סקרנות וציפיות.
פשנל ראה בכך הזדמנות לקדם את הבנות כהרכב נשי מקביל לגשש החיוור.

התחנה החשובה הבאה שלהן הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון 1973.
יחד עם שלישיית אף אוזן גרון הן היו אמורות ללוות את רותי נבון בשיר "נצח ישראל לא ישקר".
כיוון שנבון נפצעה בתאונת דרכים זמן קצר לפני הפסטיבל, שתי השלישיות ביצעו את השיר במקומה.
זו למעשה הייתה חשיפתו הטלוויזיונית המשמעותית הראשונה של ההרכב.

כאשר פרצה מלחמת יום כיפור חברו הבנות, יחד עם להקת כוורת ומנחם זילברמן,
אל להקת הנח"ל שבין חבריה אז נמנו גם אסתר שמיר, מיקי קם ויהודה עדר.
"להקת העל" הזו הסתובבה בין הבסיסים והמוצבים ברחבי הארץ,
מהגולן ועד סיני, וביצעה הופעות בידור לחיילים בחזית ובעורף לכל אורכה של המלחמה.
עם תום המלחמה פרשה עזריה מההרכב,
ואת מקומה בשלישייה תפסה לאה לופטין, אף היא בוגרת אותו מחזור של ארזי והולצמן מלהקת הנח"ל.
אגב, שלוש הבנות חולקות מספרים צבאיים עוקבים.

ההרכב המחודש הופיע לראשונה בפסטיבל לשירי ילדים הרביעי שנערך בפסח 1974.
השיר שאותו ביצעו, "חגיגת אביב" (דודו ברק-שייקה פייקוב),
נכתב כהקדשת חג שמח לחיילים ולחיילי המילואים שנמצאו בחזיתות השונות, וזכה במקום השלישי.
שיר נוסף שביצעה השלישייה בפסטיבל היה "קרנבל".
בערב יום העצמאות באותה השנה הופיעה השלישייה לצידו של מתי כספי עם השיר "נח" בפסטיבל הזמר והפזמון,
ושוב חזרה אל פסטיבל שירי הילדים החמישי (חנוכה 1974) עם השיר "ישנוני".
השיר "נח" הגיע למקום הרביעי במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.
בשנת 1974 השתתפה השלישייה בתוכנית הילדים "חג לי"
לצד אושיק לוי ועמוס טל שיר בפרק מיוחד לכבוד חג השבועות.

בשנת 1975 הופיע ההרכב בפסטיבל הזמר החסידי בשירו של שלמה קרליבך "ובאו האובדים",
בפסטיבל הזמר המזרחי (" שיר היין" של אביהו מדינה), בפסטיבל הזמר והפזמון שנערך במתכונת
לא תחרותית (שירים הם חברים) ואפילו בפסטיבל הבירה ("פרקים בתולדות היישוב").
חלק משירי הפסטיבלים נכנסו לאלבום הבכורה שלהן
שיצא באותה השנה ועובד ברובו על ידי יצחק גרציאני ומתי כספי.
באלבום זה נכללו גם שירים מתורגמים של מאנוס חג'ידאקיס על
ידי אהוד מנור ("הייתה לי אהבה", "יש לי שמש" ו"בת אצילים").
שירים נוספים מהאלבום - "סרט הודי",
"מניאנה" ואפילו ווקליזה לסונטינה של מוצארט בעיבודו של יצחק גרציאני.

בשנת 1976 נבחרה הלהקה לייצג את מדינת ישראל בתחרות האירוויזיון בהאג שבהולנד.
הבנות הציגו שלושה שירים חדשים במופע טלוויזיה מיוחד (שזכה לככב בתוכנית הסאטירית "ניקוי ראש"):
"קשת בענן" של דרורה חבקין, "זה טוב זה טוב" של אליעוז רבין
ורוני וייס ו"אמור שלום" של אהוד מנור ומתי כספי שנבחר להשתתף בתחרות.
הלהקה הופיעה באירוויזיון תחת השם העברי אך נודעה גם כ"בנות השוקולד" (THE CHOCOLATE GIRLS)
וזכתה במקום השישי.
במהלך המופע חתם דשא, אמרגן הלהקה, על מספר חוזי הופעות ברחבי אירופה.
במקביל להופעתה באירוויזיון יצא האלבום השני של הלהקה - כולו בעיבודיו
והנהלתו המוזיקלית של מתי כספי - שכלל גם שירים
כמו "זה טוב זה טוב", "לילות בכנען", "במקום פרידה (אם תלך עכשיו)", "מכת שמש" ועוד.
הלהקה השתתפה במהלך שנים אלה בתכניות רדיו וטלוויזיה רבות,
וחידשה במסגרות אלה שירים כמו, "בא בחור חדש", "שיר שמח" ו"תכול המטפחת",
או הקליטה שירים חדשים דוגמת "הוי ארצי מולדתי", "הקונדור עובר" ו"שוקו חם".
במצעד הפזמונים השנתי תשל"ו הגיע "אמור שלום" למקום השלישי ו"זה טוב זה טוב" למקום השישי.

בשנת 1977 העלה ההרכב את המופע הלילה הראשון.
מופע אשר הביא את סיפורו של הלילה הראשון במאה העשרים, והתבסס על שירים מאותה
התקופה שתורגמו על ידי אהוד מנור ("מאה אחרת", "הם לא יאמינו", "מחר ועוד מחר" ועוד).
המופע לא נחל בהצלחה מסחרית, אך שיריו הועלו על תקליט.
באותה השנה השתתפה השלישייה בפעם האחרונה בפסטיבל לשירי
ילדים עם שני שירים - "בית השוקולד" ו"מי המנטה?
מי המסטיק? מי השוקולד?" שנכתב כמעין קריצה על השאלה הזו, שנשאלו הבנות לעתים קרובות.
בשנת 1978 יצא לאור האלבום הפרוטה והירח, עבודתן המשותפת עם אריק לביא.
באלבום זה חודשו שירים מתקופת הפלמ"ח
והצ'יזבטרון דוגמת "הפרוטה והירח", "מוטי", "הי הג'יפ", "שב גיבור החיל" ועוד.
זמן קצר אחרי הקלטת האלבום, ב-1 באוגוסט 1978,
כינסה ארזי מסיבת עיתונאים והודיעה על פרישתה מן ההרכב.
פשנל ניסה לשמר את ההרכב אך גם לופטין העדיפה לא ליטול חלק בנסיון.
כיוון שעמדו עדיין חוזים להופעות בחו"ל של
השלישייה הוקם הרכב שנסע להופיע בסקנדינביה והרכבו הולצמן, עפרה חזה וישראלה קריבושי
אך עם שובם מן ההופעות בחו"ל הוחלט לא להמשיך במתכונת זו והשלישייה פורקה סופית.

למרות רכילויות וסיפורים לרוב, יחסיהן של ארזי, הולצמן
ולופטין היו תמיד קרובים ומעולם לא נוצר קרע אישי ביניהן.
זה הבסיס לאיחודן המתרחש מדי פעם לרגל מאורעות מיוחדים.
כך התאחדו הבנות להופעה ביום הולדתו השישים של פשנל ובמהלך הענקת פרס על מפעל חיים ליצחק גרציאני.
השלישייה חידשה גם את השירים "ונצואלה" ו"נערה ממש אוצר" בשנת 1989 לאלבומה של ארזי, "תחנה בדרך".
בשנת 2003 יצאה גרסה חדשה לשירן "זה טוב זה טוב", במסגרת אוסף כפול משירי השלישייה.
בנוסף התארחו הולצמן ולופטין בסיבוב ההופעות של ארזי.

Show short description >>