In order to print songs, you must log in or register first
אבי מסיקה ולירן ספורטה - מציאות מדומה
Author: דנידין
Composer: אבי מסיקה
| אני חי במציאות מדומה |
| מנסה לסלול לי דרך אבל לא עקומה |
| כי אני חי במציאות מדומה |
| מנסה לעבור אבל סוגרים לי חומה |
| כי אני חי במציאות מדומה |
| כל אצבע על ההדק נראית לי קלה |
| אני מחפש ולא מוצא ת'תשובה |
| אז תגידו לי מה מה מה |
| כשבחוץ יורד הגשם וכולנו נרטבים |
| מהבכי המתוק של אלוהים |
| מריחים את הריח האפל שמתבשם פה מעלי |
| לא בורח כי זה נמצא רחוק מדי |
| אני חי שני עשורים ועוד שלוש שנים |
| בתוך מבוך שרק רוצה למחוק את הצבעים שלי |
| מתחילים להראות שחור על לבן |
| רוצה להיות רחוק מכאן |
| לעצור לי את הזמן |
| אני לא מוכן כן... |
| רחוק מחברים שחיים בתוך חומה של נרקיסים |
| לא מתאמצים להראות סימן שיש בהם תקווה |
| פוחדים מהאמת |
| אז הם חיים בהזיה |
| לא רוצים להתמוטט |
| אז הם נופלים לאשליה מתמדת |
| יורד מהרכבת ישר לגטו |
| כי אין פה הנאות יש פה צרות נטו |
| הופך לאפר |
| איך אפשר לחיות בתוך שכונה |
| שלכל דירה הקציבו שבע אפס מטר |
| צפוף בחדר |
| אז מישהו יפתח לי חלון |
| וינגן לי פזמון |
| כי לא נשאר לי המון |
| והפיתרון נמצא הרחק אי שם |
| בתוך מקום שרק חלום יכול לרקום |
| אני חי במציאות מדומה |
| מנסה לסלול לי דרך אבל לא עקומה |
| כי אני חי במציאות מדומה |
| מנסה לעבור אבל סוגרים לי חומה |
| כי אני חי במציאות מדומה |
| כל אצבע על ההדק נראית לי קלה |
| אני מחפש ולא מוצא ת'תשובה |
| אז תגידו לי מה מה מה |
| על חבל דק נסדק הולך ונשחק |
| יום אחרי יום שעה אחרי שעה |
| אין ברירה סוחבים |
| אבל שוב בסוף היום |
| אני מוצא עצמי יושב עם חברים על ברזלים |
| ונדמה שרק אני חושב על החיים |
| איך לעמוד איך לשרוד |
| ומתי אקנה חליפה שהחייט גופי ימדוד |
| חי בעולם טורף עולם אוכל כולם |
| אפשר לחשוב שזה נשאר |
| כשנעצר לך הדם |
| את האמת ממלאים בשקר |
| והמחשב תופס ת'ספר |
| ואין פה סדר |
| אנשים למדו לסמוך על מכונות יותר מבני אנוש |
| הולכים מכות ברחובות |
| במקום לספור עד שלוש |
| כל ריחות הסביונים נעלמו לי |
| והתקווה איתם |
| ורק אוחזת במצוף שסוחף אותי לים |
| והשמש נעלמת אל צללית של ים כחול |
| עוצמת ת'עיניים איך אוחזת במכחול |
| ומציירת לי צובעת לי |
| חלום שקצת מוחש |
| עוצרת נשימה כדי |
| לדמיין עולם חדש |
| אני חי על הסף זוחל על הקנט |
| השער נסגר לא מוצא לי מקלט |
| נמצא במרדף אחרי הכנף |
| עבודה לי קשה הכל מטורף |
| המעבר שלי צר בלילה לי קר |
| כלום לא נשאר |
| רק המיתר הנסתר המגיע |
| ושר שהכל נשאר אותו דבר |
| אותו הטעם המריר של החיים |
| אותו ענן של מלחמה |
| המכסה את החלום שמחפש לי נחמה |
| אותם האנשים באותן הכותרות |
| אותם הסכינים רק בידיים שונות |
| השששש..... כן עוד יום הלך לי פרש |
| העיניים אדומות וכל הגוף שלי מותש |
| אבל אני יצליח גם כש |
| קשה לנשום |
| אני אמשיך להלחם |
| מסיקה לא יפול היום |
| אני חי במציאות מדומה |
| מנסה לסלול לי דרך אבל לא עקומה |
| כי אני חי במציאות מדומה |
| מנסה לעבור אבל סוגרים לי חומה |
| כי אני חי במציאות מדומה |
| כל אצבע על ההדק נראית לי קלה |
| אני מחפש ולא מוצא ת'תשובה |
| אז תגידו לי מה מה מה |
| אני חי במציאות מדומה |
| מנסה לסלול לי דרך אבל לא עקומה |
| כי אני חי במציאות מדומה |
| מנסה לעבור אבל סוגרים לי חומה |
| כי אני חי במציאות מדומה |
| כל אצבע על ההדק נראית לי קלה |
| אני מחפש ולא מוצא ת'תשובה |
| אז תגידו לי מה מה מה |
Printed at -
