In order to print songs, you must log in or register first
אני זוכרת היטב, מול קולנוע לב
|
כשדיברת מילים מתוקות
|
מצאנו עצמנו על סדין מבולגן
|
חושפים אחד לשני צלקות
|
זה היה המצב, זו הייתה תל אביב
|
מירוץ תאווה וממון
|
לעבדי השירה זאת הייתה אהבה
|
מספיקה לסיפור ופזמון
|
אבל ברחת משם, האין זה נכון
|
פשוט הפנת גב לקהל
|
ברחת משם בלי לומר מעולם
|
היי לי, אל תהיי לי, היי לי, אל תהיי לי
|
וכל הקשקוש המוכר
|
אני זוכרת היטב, מול קולנוע לב
|
היית כבר מפורסם ואומלל
|
סיפרת שמעדיף יפות כמו בסרטים
|
בשבילי תחרוג מהכלל
|
וקיללת בשמנו, האומללים
|
מול דמויות המראה ללא דופי
|
הוספת, בעצם זה לא משנה
|
הכיעור בשירים יש בו יופי
|
אבל ברחת משם, האין זה נכון
|
פשוט הפנת גב לקהל
|
ברחת משם בלי לומר מעולם
|
היי לי, אל תהיי לי, היי לי, אל תהיי לי
|
וכל הקשקוש המוכר
|
לא אומר שאותך אהבתי מכל
|
מי זוכר כל זמיר שנפל
|
אני זוכרת היטב, מול קולנוע לב
|
זה הכל. רוב הזמן לא חושבת עליך בכלל
|
Printed at -