In order to print songs, you must log in or register first
רבקה זוהר - היורדת
Author: אהוד מנור
Composer: נתן כהן
|
לבד לבד ארזה הכל
|
|
בשתי ידיה
|
|
את הספרים התקליטים
|
|
את כל בגדיה
|
|
ויום אחד כשנגמר הסיפור
|
|
מצאתי שם בחדרה השכור
|
|
רק בובה של סמרטוטים
|
|
ותקליט ישן שבור
|
|
הן היא תמיד אמרה
|
|
נלך לים
|
|
אולי תקרב ספינה לחול החם
|
|
מעיר גדולה כתבה מכתב
|
|
בכל שבוע
|
|
כשלא היה לה קל
|
|
ולא מקום קבוע
|
|
כתבה שאין מה לדאוג זה יעבור
|
|
שעוד מעט היא תראה את האור
|
|
היא נורא מתגעגעת
|
|
אך עוד לא רוצה לחזור
|
|
הן היא תמיד אמרה
|
|
נלך לים
|
|
אולי תקרב ספינה לחול החם
|
|
לתל אביב עכשיו היא כל
|
|
שנה קופצת
|
|
עם מתנות למשפחה
|
|
היא מתרוצצת
|
|
בכל ביקור שכזה היא עוד יפה
|
|
אבל יותר עצובה ועייפה
|
|
ובוכה כשהיא נפרדת שוב
|
|
בשדה התעופה
|
|
הן היא תמיד אמרה
|
|
נלך לים
|
|
אולי תקרב ספינה
|
|
לחול החם
|
|
הן היא תמיד אמרה
|
|
נלך לים
|
|
אולי תקרב ספינה
|
|
לחול החם
|
|
ובוכה כשהיא נפרדת שוב
|
|
בשדה התעופה
|
|
הן היא תמיד אמרה
|
|
נלך לים
|
|
אולי תקרב ספינה
|
|
לחול החם
|
|
הן היא תמיד אמרה
|
|
נלך לים
|
|
אולי תקרב ספינה
|
|
לחול החם
|
Printed at -
