במושבים האחרונים בקו 82
|
זה רק אני והחבר שלי, עייפים ועצובים
|
והוא כבר לא רוצה להיות שלי,
|
כבר לא רוצה יומיים
|
אני לא מסכימה ללכת
|
לא מסכימה ללכת, לא, הם לא סיפרו לי שום דבר
|
לא אמרו לי שאפשר לטבוע ככה בתוך איש
|
אז בוא נישן על זה הלילה ומחר יהיה מחר
|
מי יודע איך תרגיש
|
אומרים שהזמן מרפא את הפצעים
|
אבל אני לא חולה
|
אומרים שצריך להמשיך בחיים
|
ואני לא יכולה
|
אלף פעם
|
אלף פעם ואחת
|
אין שום טעם
|
אין שום טעם בכמעט
|
מאוחר אבל נסעתי ודפקתי לו בדלת
|
הורדתי את החולצה שלי ואמרתי לו תיקח
|
תיקח אותי, תבחר אותי, כי אני לא מתרגלת
|
להיות לבד
|
אומרים שהזמן מרפא את הפצעים
|
אבל אני לא חולה
|
אומרים שצריך להמשיך בחיים
|
ואני לא יכולה
|
אלף פעם
|
אלף פעם ואחת
|
אין שום טעם
|
אין שום טעם
|
אומרים שצריך להמשיך בחיים
|
ואני לא יכולה
|
אלף פעם
|
אלף פעם ואחת
|
אין שום טעם
|
אין שום טעם בכמעט
|
|