In order to print songs, you must log in or register first
שלומי שבן - קדישמן
Author And Composer: שלומי שבן
מי רצח את הכבשה של קדישמן?
|
הזמן, הזמן הוא שרצח
|
לא במקרה אבל בהיסח
|
זקני המרעה מספרים את זה כך:
|
לפתע פתאום
|
בשעת לילה דולקת
|
רדוף עד עמקי מעילו
|
בא הזמן, בא ולקח
|
לא במקרה, אבל בהיסח
|
את הכבשה של קדישמן
|
לא. לא. זה לא נכון
|
הזמן הוא פיון
|
בידיי הנושים שבשם האדון
|
דרשו ערבים ופקדו: פיקדון!
|
ראו עזובה וחשבו עיזבון
|
כשפשו כרקב בעצב עיניה
|
של בת החלבן
|
ששתקה כשהוריה
|
לחשו: ממחר, מזומן
|
הנושים, אם כן, רצחו בדם קר
|
את הכבשה של האיש היקר
|
מנשק'ה קדישמן
|
שום נושים ושום קשקושים
|
זה היה האמן
|
שנוצק בפחם ואבד בטורקיז
|
דגל בצמצום אך נטה להפריז
|
בסינר מטונף ובחיוך מדושן
|
פיזר את בתריה שולחן לשולחן
|
כבשים רבותי
|
הנה קחי גם לילד
|
איך אמרנו קוראים לקטן?
|
האמן, הוא, במו ידיו
|
הרעיף את עצמו, הקריב את כבשיו
|
זה היה הוא
|
זה היה קדישמן
|
מי רצח את הכבשה?
|
אולי התמימות. העמימות הדו- משמעות
|
הנוטות לרקד בין עוקר לעקור
|
בין שתיקת הבזלת לחדוות הברושור
|
בין עקוד לעוקד
|
בין צייר למפקד
|
מי רצח את הכבשה של קדישמן?
|
הבט בה, היא כאן:
|
אבודה בטורקיז, ובעיניה הזמן
|
אוזניה שמוטות לברכת ילד קטן
|
תמימה, עמומה ודו- משמעית
|
עדרית, משוכפלת, חד פעמית
|
שתוקה כבזלת מול אימת הנושים
|
מבולבלת קמעא, כמעט אנושית
|
דבר בה לא מת הבט בה! היא כאן
|
כבשת נצח פלאית
|
מעשה ידיי אמן
|
Printed at -