יש לי גוצ'י מזויף
|
עשרים שקל כפכף
|
ורולקס מזויף נוטף לי על היד
|
נכנס עם זה לים
|
ופראדה מזויף
|
כי זה יפה אבל עולה יותר מידי
|
עם השרשרת של ה'חי'
|
ותחתונים של הייק
|
מדפיס כסף בבית
|
עשר קילו של פאסון מזויף עלי
|
בחרתי מאינסוף מה להיות הקיץ
|
זה פייק איט טיל יו מייק איט
|
של הפאקינג לייף
|
ככה זה תמיד:
|
מי שלא מודה שהוא מזייף אז הוא מדחיק
|
כולי עם בלינג מזהב מזויף
|
למה תכלס השיט של זהב זה די בלוף:
|
סך הכל הבלונד של אבן, עפת
|
לא כזה משאב
|
בשביל זה לשעבד לי את הכוכב?
|
זה לא לואי וויטון זה מלווינסקי
|
אבל זה שווה מיליון על הפנים שלי
|
לא אכפת לי מי תפר על זה סופרים
|
אני מה שעושה את זה מקורי
|
בגלל זה את רצה עם השיר שלי
|
באוזניות שנראות קצת כמו ביטס
|
כי עוד שנייה כולנו פה מתים
|
או מקוריים או מתחרטים
|
יש לי אדידס מזויף
|
קניתי במזרח
|
למה מה זה אדידס?
|
דפקתם מונופול על מונוכרום ופס
|
ורייבאן מזויף
|
נוצץ לי על האף
|
אם ראית ת'הבדל יצאת סאח
|
ומשת״פ של עגל הזהב
|
אני בן שבע בבית ספר ואומרים
|
|
לי גבר בוא
|
סבבה ישך אבנים יפות,
|
אבל זה לא יהלום
|
אתה מוזמן להישאר לחלום
|
בוא נראה אותך שורד תיכון
|
כש'אמיתי' זה דבר שאיזה איש מבוגר
|
עם מיקרוסקופ ותואר טוען ש'אמיתי'
|
ואם מה שתלבש לא מאושר
|
על ידי שחקן או זמר
|
יראו כולם איך גדלת
|
בבית עני
|
אבל כל חתיכת פלסטיק שלי
|
תזהר יותר
|
מכל תכשיט שאת תקני בקארטייה
|
את לא רואה מעבר מחירים
|
אני רואה את האור
|
שהם מחזירים
|
דולצ'ה וגבאנה וגיבאנצ'י
|
סי קיי, שאנל, ראלף לורן ונייקי
|
השם שלכם מול השם שלי
|
לידו כולנו חיקויים
|
והעולם הזה מזוייף
|
הכל מומצא, אז יאללה,
|
גם אני מותג
|
יצאתי במבצע, לתת לך מושג
|
חיקוי של מה אתה
|
אני האחד
|
צלם של הצלם של אדם
|
ואני פה לבד וכל השאר פרד
|
אמרתי בתורה
|
כל לב:
|
אתה מיוחד, מיוחד מאוד
|
אבל לא נפרד, אלא נע בתוך
|
פאזל מסובך של פני המקום
|
ו אדני גדול
|
לכל אחד יש שער גישה לסוד
|
אם להם מותר, אז לך - הו הו
|
שמור על גב ישר ותרים את הקול
|