פתיחה: |
בואי נא, אחות, ושבי לך כאן מנגד |
פן אחדל לנשום ואת גם לא תדעי |
פה, בבית הזה, מתים כל כך בשקט |
קר לי לבדי |
אוי קר לי לבדי |
עוד גדול הלילה, המנורה צהבהבת |
את עצי הגן הרוח מניעה |
עד שבאת הלום ישבה כאן השחפת |
היא טובה כמוך, אחות רחמניה |
היא חיבקה אותי, כמו הייתי ילד |
היא אמרה לי "בכה מעט אל תתבייש |
ילדך יתום ואשתך אומללת |
ואתה תינוק בן ארבעים ושש." |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
ווה |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
ווה |
אחותי, הלא ידעת ודאי, הגידי |
למה החולים נראים קטנים כל כך? |
ואני הלא אדם-חייל הייתי |
הן דיברתי פה אל פה עם כלי תותח |
זה היה מכבר, העת אמנם חולפת |
את בגדי השרד איני לובש מאז |
לי השאירו רק מדליה ושחפת |
את יודעת מה זו התקפה של גז |
עוד אזכור אחות - שמיים לא שמיים |
רוח מתגלגלת בין שטיחי קמה |
חודש מאי היה יפה מכל המאיים |
שילדה אי פעם אמא אדמה |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
ווה |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
F¶#m |
ווה |
הגדודים הלכו כאחוזי סחרחורת |
כילדי בית ספר שקיבלו יום חג |
חיילים זקנים התירו המחגורת |
והריחו יחד שמש וטבק |
מן הראש הסירו את כובעי הפלד |
סלסלו שפם וסלסלו בקול: |
היי רגליים-ליים דרך מצלצלת |
הי נלכה-לכה עד אשר ניפול |
ובמנגינות פרחו עצי תפוח |
ואימי שלי צבטה את לחיי |
ועל השדות התגלגלה הרוח |
וזרקה אלינו מלוא חופניה מאי |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
ווה |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
ווה |
עוד אזכור אחות, |
פתאום... פתאום לפתע |
באה האימה, ידענו את ריחה |
אמא צעקה - מדוע התחבאת? |
למה זה, ילדי, לבשת מסיכה?! |
ונפרוץ קדימה אל המערבולת |
מסיכות הגז השוונו זה לזה |
לאחד קטן פגעתי בגולגולת |
ושלושה גדולים דקרתי בחזה |
כל חייל כאילו לא זימר אף פעם |
כל חלל כאילו השתומם למות |
בידי הרע, בפצצות הרעם |
איש אחיו רצח מפחד ותמימות |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
ווה |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
ווה |
עוד אזכור אחות - כי לא צריך לשכוח |
הם היו כמוני, הם היו טובים |
רק אסור היה לקרב אותם לשלוח |
רק אסור היה לתת להם רובים |
והכל נגמר - הנה המלחמה איננה |
המנורה צהבהבת ואני ואת |
שבע-עשרה שנה עברו מאז עד הנה |
שם רצחו אותי, לאט, לאט, לאט |
והכל נשכח ופה מתים בשקט |
והמוות פה צנוע ומנומס |
רק אני יודע - ריאתי יורקת |
עוד את השנאה, הרצח והגז |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
ווה |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
אוווו אוווו |
ווה |
מעבר: |
x2 |
רק אני יודע שבמערבולת |
בהיותי פתאום אחר, איום כזה |
לאחד קטן פגעתי בגולגולת |
ושלושה גדולים דקרתי בחזה |
אחותי עוד רגע. שני בנים לי, שניים |
אהבתים מאד, ליבותיהם טובים |
אך בבוא היום... למען השמיים |
אל תתנו, אל תתנו להם רובים! |
דיויד ברוזה - More Songs |
|
No more song for this artist Ask a song |
|
More songs from the category פופ |
|