In order to print songs, you must log in or register first
כל יום אני עוזבת
|
את המקום הזה עוד קצת
|
לא מסתובבת
|
לראות שכלום לא נשאר
|
המילים שאמרתי
|
באמצע הלילה
|
כשהתעוררתי
|
והיית שם
|
ער גם כן
|
היו ימים, נשאתי אותם על הצוואר
|
כמו פנינים
|
כשהשתחררתי, החוט נקרע
|
נפלו האבנים
|
והתפזרו בחדר באמצע הלילה
|
אני בדיוק חלמתי שהיית שם
|
ואמרת לי כך:
|
״הזמן הוא כמו מים ואנחנו דגים
|
עיוורים בינתיים אבל אל תדאגי״
|
ואז פרחת כמו פרפר לבן
|
השעון צלצל הלילה תם
|
וזה בוקר, בוקר יום שישי
|
Printed at -