In order to print songs, you must log in or register first
יהוא ירון - קיים ונעלם
Author And Composer: יהוא ירון
|
יש ילדים וילדות
|
|
וגמדים וענקים
|
|
וארנקים ריקים
|
|
ודם שמכסה את הסדקים
|
|
ושמש, ששוקעת פה יותר מדי מהר
|
|
אבחה כתומה והיא בים
|
|
הרי זה ככה בעולם
|
|
הכל קיים ונעלם
|
|
הכל קיים ונעלם
|
|
תקשיב לדיסק של שלום גד
|
|
הוא מחייה את העברית
|
|
ואז, בשיר אחד, הוא מתאר
|
|
בדרך ציורית
|
|
דברים שאני הרגשתי
|
|
כל כך הרבה שנים
|
|
ילד מוזר וגמלוני
|
|
הילדים שמסביבי
|
|
שיחקו באש מלאכותית
|
|
ולא רצו לשחק איתי
|
|
מתחת כל הכוכבים
|
|
ולעיני כל העולם
|
|
איבדתי את האומץ שהיה לי
|
|
לבד בעורף האויב
|
|
בתחנה המרכזית
|
|
מחייך, שיחשבו שלא אכפת לי
|
|
ויש גם ארץ רחוקה
|
|
שבה השמש מחכה
|
|
מושכת שקיעתה
|
|
ומרהיבה שמיים בדרכה
|
|
לים, שמקבל אותה
|
|
ומקבל אותה לאט
|
|
קצת נגיעות, הרבה מבט
|
|
אומר: הנה, הערב רד
|
|
ואני ריק היום
|
|
אולי את תזרחי אצלי מעט
|
|
אבא הכיר לי את העיר
|
|
בכל שני ורביעי
|
|
אני ואחותי
|
|
יורדים ליד חנות התקליטים
|
|
ואז, בכל שבת שנייה
|
|
בדרך אל החוף
|
|
אני חושב שהיה לי טוב
|
|
אבא הכיר לי את העיר
|
|
וכאן קברתי את כל
|
|
מה שהיה לי להסתיר
|
|
מתחת כל הכוכבים
|
|
ולעיני כל העולם
|
|
איבדתי את האומץ שהיה לי
|
|
לבד בעורף האויב
|
|
בתחנה המרכזית
|
|
מחייך, שיחשבו שלא אכפת לי
|
Printed at -
