פתיחה: |
ליל חניה. בקול דברים, בשחוק, בגדף |
בהמולת מלאכות הוא קם, הנה הנו |
כמו פני עיר נבנית פניו של שדה הקטל |
בהתפרש המחנה אשר דינו |
להיות שופך דם האדם ומגינו |
ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע |
ליל רוב מלאכות חופזות |
ליל אד מן הדוודים |
ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח |
בבניינה של ממלכה, ליל נדודים |
ניצב פרוש על היחיד והגדודים |
מתוך אשמורת ראשונה, בין חוף וגבע |
היה נשקף פתאום מראה המלחמה |
כמו הווי צוען, חבוי יתד וחבל |
בו חירותם של מסעות וחירומם |
בו הכלים והחוקות בעירומם |
ליל חניה, ליל זמר |
בו מליצת סיסמות הזמן, אשר לא פרק |
שירה צרופה בן יעסוק, חלילה לו |
נה נה נהנהנה, ורק הזמר הנפוץ |
שלא דבר ערך ולא שכיית חמדה הוא |
יישאן במלוא צווחת צבעיו |
החריפים על חלילו |
נה נה נהנהנה נה |
על אהבה הוא מדבר (בה הוא פותח) |
ועל חובה וקרב ועול, הכל בכל |
אין הוא אומר את זאת בכל דקויותיה |
של השירה, אבל אומר בקול גדול |
בלי מורך לב ובלי חשש מפני הזול |
ליל חניה, ליל זמר |
עת מלחמה גם צלם הדברים האלה |
היה צלמה לקול זמרת פזמון תועה |
עוד ימשכו המה כמו נימה מחלב |
נפשו של דור, גם בשדה זרועה |
לזכור, לא רק לרע, ימי רעה |
גם זה נשלב במלחמה כל זה גם יחד |
כמו אבחת אביב נמסך בעם מליל ומשחרים |
כל זה מתל ומגדות נחל יהיה |
עולה ביעף ושב נקטע בילל |
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל |
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל |
אפרים שמיר - More Songs |
|
No more song for this artist Ask a song |
|
More songs from the category Song edited by a surfer |
|