פתיחה: |
אף פעם לא אמרתי שאני מבין הכל |
היום אני מבין הרבה פחות |
ואם לא כל יום פורים – |
זה הזמן אולי לשאול |
מתי כבר מורידים ת'מסיכות? |
אף פעם לא חשבתי – אפילו לדקה |
שהעולם ככה יתהפך |
גל מביא עוד גל – מכה אחרי מכה |
הילד כבר כמעט לא מחייך |
הוא מחייך כי אין בצפר |
אבל גם הוא מרגיש ת'מועקה – |
שוב בעבודה נתנו לאבא הפסקה |
אבל אבא לא מחייך, להיפך – הוא מודאג |
כי סבא כבר זקן ואיך הוא שוב לבד בחג |
והם חשבו שהוא נרדם – |
אבל וואלה הוא שמע |
משהו על "לשבור" ו"חסכונות" ואז דממה |
ואז הם נכנסו לחדר, חיבקו אותו חזק |
כמה זמן כבר אבא לא צחק |
והוא לוחש להם:יהיה טוב. יהיה טוב... |
תחזיקו מעמד – נצא מזה.. בקרוב... |
וכשנצא מזה – נמלא ת'רחובות |
וניזכר איך ש- המשכנו לקוות |
ואחבק אותך, אחבק אותך חזק |
כמו שאף פעם לא חיבקתי |
וכשנצא מזה – נרקוד ברחובות |
נצא כמו מנצחים מהקרבות |
אני אצעק חזק, אצעק חזק |
חזק כמו שאף פעם לא צעקתי... |
מעבר: |
וכן – קשה לראות ת'אור כשעוד חשוך |
וכן – קשה שלא ליפול כשהכל הפוך |
ממשלה בערפל, מתעסקת בתפל, |
במקום לתפעל את המשבר |
הם מגבירים את המיסוך |
מספרים לנו סיפור– על טובים ועל רעים |
הופכים לנו ת'עם לציבור מלא קרעים |
זורעים זרעים של חרדה - |
רק מזה אני חליתי |
איך הפכתם מגפה לכלי משחק פוליטי?! |
אז עליתי קצת מעל זה – ראיתי משפחות |
שפעם עוד הייתה להם תקווה,עכשיו פחות |
עייפים מהבטחות,מבינים שנעזבו לאנחות |
לוקחים ת'מושכות, מוצאים ת'כוחות - |
כולנו בתוך זה ביחד כמו אח ואחות |
כי עברנו הכל – את פרעה |
ת'מדבר, ת'גולה – הכל אותו שיט |
אולי עם קשה עורף אבל זה גם |
עם שסוחב עוד מימי בראשית |
נכון שנפשית – קשה כבר לסחוב |
וכולנו כבר על הקצה |
ננצח פה רק אם נרצה – |
ביחד ניקח אחריות, ביחד נצא |
והוא לוחש להם:יהיה טוב. יהיה טוב... |
תחזיקו מעמד – נצא מזה.. בקרוב... |
וכשנצא מזה – נמלא ת'רחובות |
וניזכר איך ש- המשכנו לקוות |
ואחבק אותך, אחבק אותך חזק |
כמו שאף פעם לא חיבקתי |
וכשנצא מזה – נרקוד ברחובות |
נצא כמו מנצחים מהקרבות |
אני אצעק חזק, אצעק חזק |
חזק כמו שאף פעם לא צעקתי... |
מעבר: |
אני נשבע – עוד נצא מזה |
בקרוב. |
בקרוב. |