In order to print songs, you must log in or register first
עמית אולמן (פדרו גראס) - חודשי הסערה
Author And Composer: עמית אולמן
די די די עלובים ימי
|
את האור בקצה מנהרותי
|
זה שטורף את לילותי
|
אז מתי תבואי אלי
|
מסתובב ברחובות בבל חולה, קופא מקור
|
הזמן איטי והמזון מהיר
|
התעטשתי וקינחתי אף כמעט בכל אזור
|
נראה לי שהדבקתי חצי עיר
|
אבל העיר גנבה אותי אליה ולקחה לה
|
מכרה לי חלומות ומותרות
|
וחוץ מזה נסעת אתמול כמה את חסרה בה
|
שידבקו גם הם במחלות
|
איך כל רגע איתך הוא חומר טוב
|
לזכרונות עלייך
|
עם כיסופים אליו בעת אחרת
|
לפעמים את מביטה בי
|
בעיניים עמוקות מדי
|
ואז את שוב זרה לי
|
ואז את שוב מוכרת
|
אז את שואלת אותי אם אני מתגעג
|
מותק אני צעד לפניך
|
מתגעגע אליך עוד כשאני איתך
|
על אחת כמה וכמה בלעדייך
|
ראי את עוז רוחם ואת כוחם של הבבלים
|
ראי את נימוסיה, מגליה הנופלים
|
ובך אני רואה אלפי סיפורים
|
איך כל כך הרבה פנים לך אהובה שלי
|
איך כל כך הרבה פנים לך אהובה שלי
|
כעין הסערה את שוקטת
|
לפעמים אני אוחז בך באמת ואת איתי
|
ואז את שוב בבית
|
ואז את שוב נודדת
|
די די די
|
חמקתי מהעיר כשהרחובות עייפו ונמו
|
חיל המשמר לא עצר בעדי
|
חודשי הסערה איתך ארכו ועוד לא תמו
|
אבל סיימתי לבינתיים
|
את גלות בבל שלי
|
עיתים את שוב אובדת ואז את שוב יודעת
|
כעת את שוב נוסעת להדרים
|
למדי את העולם כיצד ל ג ע ת
|
מתי בעוז מתי ברוך, מתי ברחמים
|
איך לקרוא את עתידך אהובתי?
|
כל כך הרבה עבר יש בידייך
|
אני כותב לך את השיר הזה כדי שתזכרי
|
אי שם בנדודיך
|
ושוב תהיי בבית
|
Printed at -