In order to print songs, you must log in or register first
יונינה - ממתינים
Author And Composer: נינה טוקייר
|
מחכים שתבוא,
|
|
מדברים על איך שהכל רקוב פה
|
|
אנשים בוערים ברחוב
|
|
והוודקה שורף את הגרון
|
|
ואנחנו מתרוצצים כמו כלב רחוב,
|
|
מחפשים לעת ערב אדם לאהוב
|
|
והמוות נמכר פה חינם,
|
|
והוא מגיע לנו סתם
|
|
כי בא לנו עוד קצת דם, עוד קצת דם
|
|
והימים ימי בצורת, אין חזון
|
|
הם אומרים- השמים ריקים מאדון
|
|
והארץ נתן לבני אדם,
|
|
וקין מולך כאן כי הצדק נרדם
|
|
ממתינים כי זה כל מה שנותר לעשות
|
|
ולנסות להיות אנשים,
|
|
במקום בו שולטות הרוחות
|
|
ובלילות עוד מעיזה להאמין לפעמים
|
|
ואף על פי שהימים נמתחים על פני שנים
|
|
אחכה לו בכל יום שיבוא
|
|
לוחשים, אתה מתעכב
|
|
וממול השדים מתגנבים אל הלב
|
|
עם הזמן מתרגלים לכאב,
|
|
ולא רוצים לעזוב את החורף הזה
|
|
כי מטפחים כאן חומות מבודדים,
|
|
וכל אחד חושב
|
|
שרק אצלו העולם חרב
|
|
כלוא בתוך עצמו
|
|
ואין מי שיחלוק את הכאב
|
|
והשמים שמעלינו כחולים-סגולים,
|
|
בוערים-מוכים
|
|
וניגון ישן גוסס
|
|
בחלומות מוזרים על אנשים אחרים
|
|
ואוויר בין בניינים
|
|
כי העצבות שבחוץ
|
|
מאיימת להפיל אותי מתחת לפני התהום
|
|
למה לא בא? דמעות ואולי-
|
|
הבזק של תקווה, שנים רבות מדי
|
Printed at -
