|
ואז על המוכן באים הנגנים
|
|
החצוצרן, הפסנתרן, המתופף
|
|
הבסיסט עם קונטרבס על הכתף
|
|
וגם הגיטריסט המעופף
|
|
מכוונים את הכלים,
|
|
משוחחים בשפת סתרים:
|
|
פלואוו, ביט, תרצה,
|
|
שמרצה, סנר, שמייר
|
|
אקפלה, אדג׳יו, אלט,
|
|
מה הם מדברים שם?
|
|
האורות נדלקים ויש קהל
|
|
נותנים בראש
|
|
ברקים, מכות חשמל
|
|
הקהל בשמיים
|
|
מחיאות כפיים
|
|
הלו, בראבו, תנו לנו הדרן
|
|
שלום שלום, היינו כאן
|
|
עכשיו, בואו אני אסביר
|
|
לכם איך זה הולך:
|
|
הזמר מצטלם עם מי שמצטלם,
|
|
מדליק סיגריה
|
|
נכנס למכונית ונוסע
|
|
אל תוך הלילה הרטוב
|
|
הנגנים מפרקים את הכלים,
|
|
מדליקים סיגריות
|
|
מצטלמים עם מי שמצטלמים
|
|
ונוסעים לתוך הלילה הרטוב
|
|
אבל אנחנו, אחי,
|
|
בשבילנו רק התחיל הלילה
|
|
להעמיס למשאית, לפרוק את הציוד
|
|
להעמיס למשאית, לפרוק במחסן
|
|
יאללה קפה אחרון קטן ונסענו?
|
|
יאללה שיהיה קפה אחרון קטן ונסענו
|
|
אחי מה הפרצוף הזה?
|
|
ברוך השם. יש לחם להביא הביתה
|
|
לא מובן מאליו, אחי
|
|
הבאנו היום לחם להביא הביתה
|
|
הבאנו לחם הביתה
|
|
בסדר
|
|
שוטף פלוס שלושים
|
|
שוטף פלוס תשעים
|
|
שוטף פלוס מאה ועשרים
|
|
אבל אחי משהו שוטף
|
|
מתגלגלים, מגלגלים
|
|
לפנות בוקר מגיעים
|
|
נכון, לא תמיד רואים
|
|
את הילדים, את האישה
|
|
ומחר בבוקר צריך לצאת בבוקר מוקדם
|
|
למה יש הקמה אחושילינג קשה
|
|
אבל אחי, הבאנו לחם הביתה
|
|
הבאנו לחם הביתה
|
|
ועכשיו
|
|
משהו קרה - התהפכה הקערה
|
|
אחי, צרה צרורה, אין אור בקצה המנהרה
|
|
האולמות סגורים, הקהל בפחד בבתים
|
|
מי רוצה לראות הופעה באולם
|
|
כשמלאך המוות מרקד בעולם
|
|
אין עבודה, נאדה, אפס, כלום
|
|
זמר עוד יכול לחלטר
|
|
באיך קוראים לו.. בזום
|
|
אבל אנחנו אחי,
|
|
אנשי הבמה, אנשי הדממה
|
|
אין עבודה,
|
|
נאדה, אפס, גורנישט, חור שחור
|
|
הושתק הסאונד, כבה האור
|
|
אין מטולה, אין עפולה, אין אילת
|
|
אפילו לא חלטורה במקלט
|
|
וגם בתחזית הכי אופטימית בעולם
|
|
אנחנו חוזרים לשוק הרבה,
|
|
הרבה אחרי כולם
|
|
אנחנו בצרות עיוני
|
|
הופעות זה לא מוגדר כצורך חיוני
|
|
ואיך נביא לחם לבית,
|
|
מתי כבר נראה יונה עם עלה של זית?
|
|
סגרו ת׳אור, זרקו לים את המפתח
|
|
אחי, תביא לי גיג במארג׳ עיון,
|
|
נשבע לך לוקח
|
|
ומאיפה תביא לחם הביתה
|
|
מאיפה נביא לחם הביתה
|
|
מאיפה נביא לחם הביתה
|
|
רציתי רק לומר לכם בתור זמר צרוד
|
|
אני איתך אחי
|
|
אני איתך דוד
|
|
ובשעה כל כך קשה
|
|
חובתנו הקדושה
|
|
לשמש לכם לפה לצעקה
|
|
כי הם ממש נופלים מהרגליים
|
|
לא מחזיקים ת׳ראש מעל המים
|
|
ובלעדיי אנשי הדממה
|
|
שום דבר לא קורה על הבמה
|
|
כמו שאמר המשורר הגדול
|
|
אל תנסו את הרוח לכבול
|
|
אבל למי שנושב ברוח שתיסע
|
|
אין ממש מה לאכול
|
|
ועכשיו אני פונה אליכם
|
|
שרובצים על הקופה
|
|
תכניסו יד לכיס
|
|
יש לכם הזדמנות לצאת גדולים
|
|
תראו רחוק
|
|
תהיו מענטשל׳ך
|
|
תהיו בני אדם
|
|
תכניסו יד לכיס
|
|
שנעבור את התקופה הזאת
|
|
כנסו את הוועדות שלכם
|
|
זריז זריז, מהר מהר
|
|
שתשאר קצת רוח כשכל זה ייגמר
|
