מה נשמע הוא שואל אותי |
אבל בעצם הוא שואל אם אני ערבי |
הכל בסדר אני עונה |
אבל בעצם עונה לו לא |
אני סתם קצת כהה |
או או או או או או |
או מיי גוד! מאחורי שניה לפני גלאי |
המתכות אמריקאית מזהה אותי |
בכל זאת לפחות קצת מפורסם לא דיברתי |
סתם לבד היא מזהה אותי והיא כאילו |
או מיי גוד |
יו פרום דאת להקה |
אי הב בין אין הופעה |
איט ווז לייק אה |
לייק אה |
יו אר טובות |
אנד דו איי דונט אנדרסטנד |
אלוט אוף דה מילים |
איי סטיל לייק דה שירה |
אה שירות.. שירים? |
רנטגן. אני עוזר לה עם התיקים |
או מיי גוד פוט סום רוח |
אין יור מיפרשים |
מדרגות נעות עולים והיא שלי |
רק עוד קצת זמן |
היא נוסעת לקריות אני לרחובות |
אז נעשה עיקוף קטן |
והוא שואל אותי מה נשמע |
אבל בעצם הוא שואל אם אני ערבי |
אני עונה ברוך השם, החיים יפים |
אבל בעצם עונה לו לא |
סתם יש לי זיפים |
ונוסעים |
אתה פרום ירושלים? היא שואלת פתאום |
אני לפעמים מירושלים |
אבל בדרך כלל משום מקום |
או איי ג'אסט לוב ירושלים היא אומרת |
איטס דה הכי טובה סיטי |
אין דה וורלד גוד דמט!! |
את הסוף היא לא אומרת |
אבל רוצה אני רואה |
אומרת איי נוו ג'רוסלם ביי הרט |
אני עונה, כן כן |
גם אני מכיר את ירושלים בעל פה |
ואז אז אז אז זה מכה |
ככה זה מכה סתם, בום משום מקום |
שההבדל ביני לבינה |
...עמוק הרבה יותר ממין ולאום, זה |
היא מכירה את ירושלים ביי הרט |
ואני מכיר אותה בעל פה? |
אחד בפה אחד בלב |
ואז פתאום אני חושב |
שזה נכון מה שאומרים |
אנחנו רק דיבורים, ושם |
שם הם מכירים מהאזור שמרגישים |
אנחנו רק מדברים אף פעם לא מתכוונים |
כמו שהוא שואל מה נשמע |
אבל מתכוון אם ערבי |
ואני מתכוון לומר לו לא בסוף עונה |
וואלה אחי |
אני נראה ערבי?! אני שואל אותה |
סיגריה שאחרי אצלי במיטה |
מסביר לה את העניין, והיא עולה חדשה |
צריך להסביר לה לאט |
אז אני מסביר לה |
שאני לא מכיר אף שומר |
ולכן לא הגיוני ששואלים לשלומי |
בכל פעם שאני עובר |
בכל פעם דווקא אותי |
אז כנראה שאני נראה ערבי |
והיא מסתכלת עלי בעיניים של אמריקה |
נאנחת "טיפש" ופתאום המבטא נעלם |
השומרים בתחנה המרכזית ירושלים, |
היא אומרת |
הם האנשים הכי הרגישים בעולם |
ותמיד כשאתה עובר על ידם |
הם רואים את התהום בנשמתך |
ולכן הם דורשים בשלומך |
כדי להכיר אותך |
כדי לנצור אותך |
עמוק |
בתוך ליבם או או או או או או |