היא נולדה בקול רעם, קצת לפני פעם
|
חיוך מנומס, לחיים שמנמנות
|
ההורים חוו זעם, לסרטים היה טעם
|
חברות שיחקו קלאס
|
ואללה היא חלמה לרקוד
|
אז היא אספה קסטות, מייקל ג׳קסון
|
הנסון, טוני ברקסטון
|
בדיוק כמו כל נערה
|
הבגרויות יכלו לנוח כשהאמטוי פתוח
|
היא בטוח, היא בדוק מול המראה
|
שם בחוג של ריקודים
|
היא הרביצה צעדים
|
היא שיחקה אותה מדהים
|
כל יום, יו, עד
|
שה״מוד״ שלה, הגוף שלה
|
הראש שלה, הלב שלה
|
ה״מוב״ וגם השיר שהיא שמעה היו אחד
|
נדדה במחשבות בכיתה
|
עם עוד ״בובות-בובות״
|
יו ״אני רק רוצה לרקוד לרקוד״
|
וגם ההורים שלא תמיד היו מאוד בעד
|
הבינו שהזמן עוצר כשאת בסיבוב
|