In order to print songs, you must log in or register first
הפרויקט של רביבו - מחרוזת הו שיכור
Author: מחרוזת
Composer: יווני
|
היא פה לידי, שומרת על כבודי
|
|
להיגמל לעד עוזרת לי
|
|
הפיתוי גדול לשכוח את הכל
|
|
ולהחזיר את הבקבוק אל פי
|
|
אז עוברות אל מול עיניי העצובות
|
|
התמונות של נדודי ברחובות
|
|
הו שיכור, הו שיכור
|
|
בלי כל כיוון סתם מהלך
|
|
הו שיכור, הו שיכור
|
|
רק הבקבוק אליי חייך
|
|
היא פה לידי, ידה בתוך ידי
|
|
למעוד שנית מונעת ב עדי
|
|
ה גרון יבש כמעט איני כובש
|
|
את התשוקה לטעום מבקבוקי
|
|
ולחיצה מכף ידה החמימה
|
|
מזכירה אותה תקופה כה עגומה
|
|
הו שיכור, הו שיכור
|
|
מתנדנד ברחוב ומהלך
|
|
והבקבוק עליי מולך
|
|
בסלוניקי יושב לי על החוף
|
|
והסירות שטות על פני המים
|
|
כוסית של יין עושה לי את היום
|
|
מרגיש כמו בחלום עד לשמיים
|
|
אל מול חוף ים תיכון שוכב בסלוניקי
|
|
האם חלמתי חלום ולא ידעתי
|
|
בוזוקי מתנגן מיתר אחר מיתר
|
|
ושימחה בי נותן אין טעם לחיי
|
|
בסלוניקי שוכח מהכל
|
|
אני מתחיל לחיות גם מה שטוב לי
|
|
מדליק לי סיגריה לוגם לי עוד כוסית
|
|
על הנוף מתבונן עלייך רק מביט
|
|
אל מול חוף ים תיכון שוכב בסלוניקי
|
|
האם חלמתי חלום ולא ידעתי
|
|
בוזוקי מתנגן מיתר אחר מיתר
|
|
ושימחה בי נותן אין טעם לחיי
|
|
ילד גדול לא מבין את העולם
|
|
רוצה ולא יודע איך להיות חכם
|
|
שואף הוא למעלה לרחף כמו ציפור
|
|
ומדמה כנפיים ואז נופל אחור
|
|
מוסיף משתעשע באשליותיו
|
|
ופעם אחר פעם נופל הוא על פניו
|
|
ביד אחת בונה ובשנייה הורס
|
|
בדרך לא דרך עדיין מחפש
|
|
לא לא לך זו הדרך שטוב בה ללכת
|
|
רק במתנת אלוקים דרכך מבורכת
|
|
שומע - לא מקשיב
|
|
ושב לעצמו להכאיב
|
|
שומע - לא מקשיב
|
|
ושב לעצמו להכאיב
|
|
סולו:
|
|
ילד גדול בחיוך שובה לבב
|
|
את כל יפות העין מושך הוא אחריו
|
|
יוצא אל הלילה וחי בו את היום
|
|
וכל ידיד מוכיח בעת ההיא יידום
|
|
בכל מתעתע בשיגיונותיו
|
|
ואחריו מושך הוא שובל כלשונותיו
|
|
כשיכור פוסע ושוב כושלות רגליו
|
|
וחוזר חלילה כאילו לא כאב
|
|
קשות מאוד הן מילותיך
|
|
ובתוכך קורעות אותך
|
|
איש לא יבין רגשותייך
|
|
איש לא ירים לך מסך
|
|
לילות קרים את עוברת
|
|
ויצועך שומם כל כך
|
|
גם הנשמה מסוגרת
|
|
כי אין לך איש כאן בכרך
|
|
את נשמתך את נתת
|
|
את גורלך את קשרת
|
|
אהבת וידעת
|
|
כי זה לא זה מה שחשבת
|
|
כך חולפות שנים ללא תקווה
|
|
כך אין כל תכלית לאהבה
|
|
כך לבך הולך בדרך
|
|
המובילה ללא כלום
|
|
ובשביליה אין מאום
|
|
כך חולפות שנים ללא תקווה
|
|
כך אין כל תכלית לאהבה
|
|
כך לבך הולך בדרך
|
|
המובילה ללא כלום
|
|
ובשביליה אין מאום
|
|
עם הרגשות את נפתלת
|
|
כל השנים עוברות לך כך
|
|
לתוך רשתך את נופלת
|
|
ולא יוצאת מן הסבך
|
|
בתוך ליבך את יודעת
|
|
כי יש פתרון לכל דבר
|
|
אך לשכלך לא שומעת
|
|
הרי בחרת בלב נשבר
|
|
איך אפשר כך להיות
|
|
מה צריך עוד לקרות
|
|
הן כל הדמעות
|
|
באשמתך תמיד יורדות
|
|
כך חולפות שנים ללא תקווה
|
|
כך אין כל תכלית לאהבה
|
|
כך לבך הולך בדרך
|
|
המובילה ללא כלום
|
|
ובשביליה אין מאום
|
|
כך חולפות שנים ללא תקווה
|
|
כך אין כל תכלית לאהבה
|
|
כך לבך הולך בדרך
|
|
המובילה ללא כלום
|
|
ובשביליה אין מאום
|
|
אל תסגרי לי את דלתך, כשאני בחוץ
|
|
קר כל כך אני קופא ואין לאן לרוץ
|
|
אל תכבי את הנרות, כשאני בוער
|
|
אין לי גג ולא קירות והקור חודר
|
|
על סף דלתך אני עומד דרוך מתוח
|
|
השער מתנדנד למי השארת פתוח
|
|
אני שומע, כן אני שומע
|
|
שמישהו אחר תפס כאן את לי בך
|
|
אני אי הולך
|
|
על סף דלתך אני קורא את לא עונה לי
|
|
ואת עושה עצמך כאילו את איננה
|
|
אני יודע, כן אני יודע
|
|
שמישהו אחר היה כאן במי ט תך
|
|
אני אי הולך
|
|
אל תמחקי את חיוכך כשאני קרב
|
|
כל חיי נודד הולך אחרי הלב
|
|
אל תבטלי את התקווה שאני נושא
|
|
ואם נותרה בך אהבה תני לי מחסה
|
|
על סף דלתך אני עומד דרוך מתוח
|
|
השער מתנדנד למי השארת פתוח
|
|
אני שומע, כן אני שומע
|
|
שמישהו אחר תפס כאן את לי בך
|
|
אני אי הולך
|
|
על סף דלתך אני קורא את לא עונה לי
|
|
ואת עושה עצמך כאילו את איננה
|
|
אני יודע, כן אני יודע
|
|
שמישהו אחר היה כאן במי ט תך
|
|
אני אי הולך
|
|
אל תכבי את הנרות, כשאני בוער
|
|
אין לי גג ולא קירות והקור חודר
|
|
אל תסגרי לי את דלתך, כשאני בחוץ
|
|
קר כל כך אני קופא ואין לאן לרוץ
|
|
על סף דלתך אני עומד דרוך מתוח
|
|
השער מתנדנד למי השארת פתוח
|
|
אני שומע, כן אני שומע
|
|
שמישהו אחר תפס כאן את לי בך
|
|
אני אי הולך
|
|
על סף דלתך אני קורא את לא עונה לי
|
|
ואת עושה עצמך כאילו את איננה
|
|
אני יודע, כן אני יודע
|
|
שמישהו אחר היה כאן במי ט תך
|
|
אני אי הולך
|
|
קסמי עניך השחורות טנגו
|
|
עינייך כה שחורות
|
|
אך מאירות וזוהרות מאוד
|
|
הכל אפל סביב
|
|
כי רק אותן אני יכול לראות.
|
|
ושום-דבר לא מעניין בכלל,
|
|
הכל רחוק ומתלחש בגלל
|
|
קסמי עינייך השחורות.
|
|
וניצוצות לאלפים אראה,
|
|
כמו לפידים הבוערים בליל,
|
|
כמו כוכבים שמתנפצים פתאום
|
|
אל תוך ליבי אשר ייהום.
|
|
כל הזרמים שמעבירה ידך
|
|
והתחושות אשר באות ממך
|
|
קורצים אלי בשלל כל האורות
|
|
מתוך עינייך השחורות.
|
|
השיר כל-כך שקט
|
|
ומספר על כל מה שרוטט
|
|
ומגלה לי את
|
|
אשר אומרות עינייך הקסומות
|
|
ושנינו כאן לבד-לבד,
|
|
כל השאון אשר סביב אבד,
|
|
נותרו עינייך השחורות.
|
|
וניצוצות לאלפים אראה,
|
|
כמו לפידים הבוערים בליל,
|
|
כמו כוכבים שמתנפצים פתאום
|
|
אל תוך ליבי אשר ייהום.
|
|
כל הזרמים שמעבירה ידך
|
|
והתחושות אשר באות ממך
|
|
קורצים אלי בשלל כל האורות
|
|
מתוך עינייך השחורות.
|
Printed at -
