אני רושם שלא אשכח, לא אשכח אותם ימים |
אני יצאתי כי שמעתי את קולך, כמו מבפנים |
אותך ראיתי בעיני הילדים, הקטנים השובבים |
בתוך צבעי החמה שבאה בין הרים |
אדם יוצא, אינו יודע מה צפון לו בדרכים |
הנה יצאת לקראתי |
הדלת נפתחה לסמטאות האבנים |
בהן שיחקו הילדים באותיות ובמילים |
אותך ראיתי פה ושם כמו במשחק המחבואים |
מציץ עליי ומשגיח מן החלונות שהיו פתוחים |
אדם יוצא והוא משאיר חלון פתוח לעולם |
אני מצאתיך לקראתי |
השמיים שפתחת מעליי, שתקתי ושמעת תפילותיי |
היית לי עמוד אש בלי לבקש |
עמוד ענן בשביל חדש וישן |
השמיים שפתחת מעליי, שתקתי ושמעת תפילותיי |
היית לי עמוד אש בלי לבקש |
עמוד ענן ולא שאלתי אותך לאן |
מעבר:משמאל לימין |
ואז הם באו השירים, המנגינות והמילים |
כששאלו אותי הילדים אני עניתי בצלילים |
אותך ראיתי לעת ערב, ליל כוכב |
מתוך דיבוק החברים |
מתוך שתיקת עצי הזית את ענפיהם היו פורשים |
כְּמוֹ כֹּהֲנִים הַמְּבָרְכִים עטופים בטליתם |
אָדָם, לִפְנֵי שֶׁהוּא יוֹצֵא |
השמיים שפתחת מעליי, שתקתי ושמעת תפילותיי |
היית לי עמוד אש בלי לבקש |
עמוד ענן בשביל חדש וישן |
השמיים שפתחת מעליי, שתקתי ושמעת תפילותיי |
היית לי עמוד אש בלי לבקש |
עמוד ענן ולא שאלתי אותך לאן |
מעבר: משמאל לימין |
עכשיו אני מנגן על הגיטרה שניגן לָנוּ אָבִי |
בְּיַלְדּוּתִי לִפְנֵי שֵׁנָה |
כְּדֵי שֶׁאֵרָדֵם בְּמַנְגִּינָה |
עכשיו כשאיני יכול להירדם אני קם ומנגן |
בְּשֶׁקֶט קְצָת כִּי בְּנִי הַקָּטָן כבר ישן |
אוֹתָהּ הַמַּנְגִּינָה כִּמְעָט |
אוֹתָהּ גִּיטָרָה קְצָת יוֹתֵר סְדָקִים |
וְשָׁנִים שֶׁעָבְרוּ |
סיום: משמאל לימין |