ילד גדול לא מבין את העולם
|
רוצה ולא יודע איך להיות חכם
|
שואף הוא למעלה לרחף כמו ציפור
|
ומדמה כנפיים ואז נופל אחור
|
מוסיף משתעשע באשליותיו
|
ופעם אחר פעם נופל הוא על פניו
|
ביד אחת בונה ובשנייה הורס
|
בדרך לא דרך עדיין מחפש
|
לא לא לך זו הדרך שטוב בה ללכת
|
רק במתנת אלוקים דרכך מבורכת
|
שומע - לא מקשיב
|
ושב לעצמו להכאיב
|
ילד גדול בחיוך שובה לבב
|
את כל יפות העין מושך הוא אחריו
|
יוצא אל הלילה וחי בו את היום
|
וכל ידיד מוכיח בעת ההיא ידום
|
בכל מתעתע בשיגיונותיו
|
ואחריו מושך הוא שובל כלשונותיו
|
כשיכור פוסע ושוב כושלות רגליו
|
וחוזר חלילה כאילו לא כאב
|