אדוני המשורר מלוא כל העיר כבודך |
אתה זוכר איך נפגשנו בלב הבריכה |
שחיתי לאט שחית מהר |
חזה מתוח כיאה למשורר |
עצרנו לפוש גלגלנו דיבור |
על טמא וטהור |
מותר אבל אסור תענוג לדבר איתך |
רב מג של מילים מה כבר אמרתי |
ששברת ת'כלים |
זאת הייתה דעתי לא הייתה לי בריר |
בינינו לפתע תהום נפערה אני הצבעתי |
לשמים אתה צללת למים |
ואמרת לא אני אמרתי כן ואם אמרתי יש |
אתה צחקת אין |
אתה בטח זוכר אותו בוקר אומלל |
שנינו צנחנו על אותו ספסל |
טחנתי סיגרות קילפת אגס |
כל אחד מאיתנו בעלבונו מכונס |
איך שוב נקלענו לאותה שיחה |
על מותר האדם ואם יש השגחה |
אתה רב מג של מילים לא היינו כוחות |
הפעם זה כמעט נגמר במכות |
זאת הייתה דעתי לא הייתה לי ברירה |
בעינך ראיתי פתאום אש זרה |
אתה גיחכת לשמים, אני לא הרמתי ידיים |
כשאמרת לא אני צעקתי כן |
בטח שיש אתה צחקת אין |
הלילה ההוא בבית החולים |
אתה היית מלופף צינורות מבהילים |
על קצה הכיסא ישבתי בלאט |
נשמת כבד דיברנו מעט |
בינינו אימה, בחדר צללים |
היו לי תחושות לא היו לי מילים |
עינך תלויות בי גדולות ורכות |
שנינו ביחד, התחלנו לבכות |
שנינו ראינו אותה תמונה |
מעל לראשך מוטלת שכינה |
ופחד נורא ואיום כשאתה נרעדת פתאום |
והתחננתי לא אתה ידעת כן |
סע לשלום אתה ענית אמן |
שחר פרץ בבית החולים |
לעצב כזה לא היו לי כלים |
ידידי המשורר זכרונו לברכה |
נוח בשלום תהא שלמה מיטתך |
שולי רנד - More Songs |
|
No more song for this artist Ask a song |
|
More songs from the category Song edited by a surfer |
|