את נגזרת מתוך ההזיות שלי
זמן החסד של חיי
עד היום הייתי מכור נקי
אך האודם שב לעיניי
זה מוזר שלא מתרים בי
זה מוזר שמקבלים
אף אחד אינו רוצה לגמול אותי
עם הכל הם משלימים
אני מכור לתבונה שלך
לעיני השקד
להבל הבוקר
לליבך הבודד
אני מכור לתבונה שלך
מכור לעורך
מכור אל הריח
מכור לשירך
אל תורידי את כובע, המינון שלי
אל תקשי על זה, הלב
ואולי זו גם מחווה של מוחי
להרפות קצת את הכאב
מעליב שזה מפסיק פה ונגמר לעולמים
לו במעט זה רק היה תלוי בי
ניפגש בעוד חיים
אני מכור לתבונה שלך...