פתיחה: |
עם קשת בשיער כמו שהיינו ילדות |
כשהנהר היה נהר והשדות היו שדות |
הכוכבים הפנו מבט כשהסתכלת |
איך הבנים בתחתונים יורדים לים |
שם התמכרת אל האסור, הלא ברור, האי אפשר |
העד הסוף הזה הטוב המרסק |
תמיד בלבלת אותם, בטור שרקו מתחת לחלון שלך |
פרחו בך לחיים אפרסק |
ובאותו הסתיו חתרנו באותה סירה |
היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה |
והסודות היו סודות היו סודות היו שדות |
רק את נשארת אותו דבר, אותה הקשת בשיער |
כמו שהיינו ילדות, נשארת נהר תמיד היו לך שתי גדות |
היה לנו מספר מזל כזה שמבקשים איתו |
דברים שרק אפשר לחלום בלב |
והשירים היו עולם שמסתובב כמו קרוסלה |
הכאב היה כאב היה שמחה |
גילית איתי את הפריחה הראשונה שלי |
חיכית איתי בתחנה כשהם הגיעו לאסוף |
את הבנות הצדדיות של המושב עם שיר קטן |
ועם סיכוי גדול לשיר אותו בסוף |
מעבר: |
x2 |
ובאותו הסתיו חתרנו באותה סירה |
היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה |
והסודות היו סודות היו סודות היו שדות |
רק את נשארת אותו דבר, אותה הקשת בשיער |
כמו שהיינו ילדות, נשארת נהר תמיד היו לך שתי גדות |
קלענו לאותה המטרה |
היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה |
והפרידות היו צורבות היו שורפות היו יפות |
רק את נשארת אותו דבר אותו העצב בצוואר |
כמו שהיינו ילדות, כשהנהר היה נהר והשדות היו שדות |