פתיחה: |
אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא |
אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם |
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים |
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם? |
אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בספר |
אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק |
צוחק השוק, הים, הפעמון של בית הספר |
אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק? |
פזמון: |
כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים לא לקמץ בחיוכים |
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב |
כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם |
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב |
כדאי גם לחייך, מותר לכעוס אך בזהירות לא להרוס |
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר |
הכל יהיה עוד טוב יותר ודאי, אבל בינתיים |
אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר |
מעבר כמו הפתיחה |
אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו |
והוא שותק והעולם כולו שותק |
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו |
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק |
ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת |
גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב |
האור נושק לצל והפסים את הרכבת |
רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב |
פזמון |
סיום: |
מעבר: |
x4 |