בבתים: |
היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים |
האופק החוויר במזרח. היינו |
בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת |
לחמנו שם זה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני |
קטלני. הירדנים נלחמו בעקשנות |
זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב |
מסוים של המלחמה נשארו לידי רבעה חיילים בלבד |
עלינו לשם בכוח של שתי פלוגות |
לא ידעתי היכן האחרים |
כיון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב |
באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו |
בשתיים, שתיים ושלושים נכנסו דרך הטרשים |
לשדה האש והמוקשים של גבעת התחמושת |
מול בונקרים מבוצרים ומרגמות מאה עשרים |
מאה וכמה בחורים על גבעת התחמושת |
עמוד השחר עוד לא קם חצי פלוגה שכבה בדם |
אך אנו כבר היינו שם בגבעת התחמושת |
בין הגדרות והמוקשים השארנו רק את החובשים |
ורצנו אבודי חושים אל גבעת התחמושת |
באותו רגע נזרק רימון מבחוץ |
בנס לא נפגענו.חששתי שהירדנים |
יזרקו רימונים נוספים |
מישהו היה חייב לרוץ למעלה ולהשגיח. |
לא היה זמן לשאול מי מתנדב. שחתי את איתן. |
איתן לא היסס לרגע |
עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. |
לפעמים היה עובר אותי |
והייתי צריך לצעוק לא שיישאר בקו שלי. |
ככה עברנו איזה שלושים מטר |
איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו |
טיהרנו את הבונקרים מבפנים |
עד שנפגע בראשו ונפל פנימה" |
ירדנו אל התעלות אל הכוכים והמסילות |
ואל המוות במחילות של גבעת התחמושת |
ואיש אי אנה לא שאל מי שהלך ראשון נפל |
צריך היה הרבה מזל על גבעת התחמושת |
מי שנפל נסחב אחור שלא יפריע לעבור |
עד שנפל הבא בתור על גבעת התחמושת |
אולי היינו אריות אך מי שעוד רצה לחיות |
אסור היה לו להיות על גבעת התחמושת |
"החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם עם בזוקה. |
הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון.החלטנו לנסות בחומר נפץ. |
חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. |
הוא היה זורק לי חבילות, חבילות, |
אני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם. |
להם הייתה שיטה: קודם זרקו רימון |
אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו. |
אז, בין צרור לרימון |
הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם את חומר הנפץ. |
הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. |
היו לי ארבעה מטרים לתמרן כי גם מאחורי היו ליגיונרים. |
אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש |
בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום" |
בשבע שבע ועשרים אל בית הספר לשוטרים |
אספו את כל הנשארים מגבעת התחמושת |
עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה |
חזרנו אל העיר שבעה מגבעת התחמושת |
מעבר: |
x2 |
חזרנו אל העיר שבעה עשן עלה מן הגבעה |
השמש במזרח גבהה על גבעת התחמושת |
על בונקרים מבוצרים ועל אחינו הגברים |
שנשארו שם בני עשרים על גבעת התחמושת |