פתיחה: |
במהלך כל השיר: |
במהלך השיר: |
(עד מתי) בחלומות נפליג, כמו מיג נשקיף |
מלמעלה סירחון ממרחק ביטחון |
שהוא חמש דקות מכפר סבא |
(עד מתי) נעצום עיניים למתרחש מתחת לאף |
ונעמיד פנים שהכל סבבה |
בירה מהמקרר נביאה לערוץ אחר נסיעה |
(עד מתי) נחשוב על שאחטות |
דרינקיםזיונים עד תום |
אז מי אם השכן שלי דני יתום |
הייתי בהלווייה וגם הלכתי אליו באבל |
אבל גדול עלי לשבור את מעגל הסבל |
פזמון: |
ונעשה מילואים - נשלם המיסים |
ונעמוד בפקקים - אותנו לא דופקים |
אנחנו בטח, בטח, בטח לא |
אנחנו בטח לא פראיירים |
x2 |
מעבר: |
(החברים אומרים: מספיק |
תפסיק להיות כבד) |
(ואני לא מתנגד אבל המצב אבסורדי) |
(נסו לתפוס ת'דוגמאות |
אם לא תצליחו חכו לי) |
(כי אם) פה נפל טיל (טיל) |
שם יש עוד צבי (צבי) |
מה משנה, נראה שג'ורדן, קטש או שאקיל |
ואם פה שטח אש, שם יש מוקש |
מה משנה אם אני משלם בצ'ק, אני בקש |
ועם שבע מאות מים ואלפיים ארנונה |
בטח שאני משתתף במבצע של |
שמאלה, ימינה, תסתכלו לצדדים |
פזמון |
ולפעמים הכל נראה פשוט מוזר, לא מחובר |
כמו נזירה בבית בושת או זונה במנזר |
(הכל הולך מדחי אל דחי |
דמעה נוצרת מהעין, מתגלצ'ת על הלחי) |
(ואתה) אני בוכה על הכל |
בוכה על כך שיכול היה להיות פה גדול |
(יכלה להיות הרמוניה) |
בבית כנסת יש, עכשיו זה מסגד כן |
עם כנסייה הכל היה יכול להיות אחד |
במקום זה יש הרגשה ש (הצילו) |
חיים בתחושה שכזה (כאילו) |
בלי להסתכל למציאות בפרצוף |
בלי להתקדם, רק לנסות לצוף |
להתנתק, לעשות הכל רק לא להידפק |
לעשות הכל רק לא להידפק |
פזמון |
מעבר: |
פזמון |
מעבר: |
x2 |
אנחנו בטח, בטח, בטח לא אנחנו בטח לא |
אנחנו בטח, בטח, בטח לא אנחנו בטח לא |
x4 |