חנן יובל

חנן יובל הוא זמר ומלחין ישראלי. חנן יובל נולד בקיבוץ משמרות, בן דורם של בני הקיבוץ שלום חנוך ומאיר אריאל. את שירותו הצבאי עשה בלהקת הנח"ל משנת 1965, לאחר מכן הצטרף להרכבים שונים ולאחריהם החל בקריירת סולו, שכללה שיתופי פעולה מוזיקליים רבים. בשנים...

Show full description >>

חנן יובל הוא זמר ומלחין ישראלי. חנן יובל נולד בקיבוץ משמרות, בן דורם של בני הקיבוץ שלום חנוך ומאיר אריאל. את שירותו הצבאי עשה בלהקת הנח"ל משנת 1965, לאחר מכן הצטרף להרכבים שונים ולאחריהם החל בקריירת סולו, שכללה שיתופי פעולה מוזיקליים רבים. בשנים 1969-1970 היה חנן יובל חבר בהרכב "השלושרים" יחד עם שלום חנוך ובני אמדורסקי. הוא שימש זמר ליווי ברוב שירי ההרכב, ולעתים שר סולו. השיר המפורסם ביותר אותו בצע יובל במסגרת השלישייה כסולן ראשי הוא "צרות טובות". לאחר תקופת השלושרים הקים יובל את להקת "כיף התקווה הטובה", שהקליטה שירים (דוגמת "בלדה לעוזב קיבוץ" או "ד"ר יארינג") אך לא הוציאה אלבום שלם. לאחריה הצטרף להרכב "שובבי ציון", הכלל גם את קובי רכט וקובי אשרת איתו הופיע עד 1971. שלישייה זו הוציאה אלבום ממנו בלטו שירים כמו "נגה", ו"איש גדול", והשתתפה בתחרויות הזמר של תחילת שנות השבעים שם ביצעו שירים דוגמת "ישראל ישראל בטח בשם" ו"בגללי או בגללו". במשך מספר שנים בתחילת שנות ה-70, טרם החל בקריירת הסולו שלו, שיתף יובל פעולה עם אמנים רבים, ביניהם שלמה ארצי וג'וזי כץ, אך לא תפס את עמדת זמר הסולו. בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ג (1973) בצע ביחד עם ירדנה ארזי, אפרים שמיר ושלישיית אף אוזן גרון את השיר "ליל חניה", מהשירים המזוהים ביותר עם התחרות. ב-1991 חזר יובל לשיתוף פעולה עם בני אמדורסקי וישראל גוריון, שותפיו בעבר ל"שלושרים", והפיק מופע ואלבום של שירי שלישיית גשר הירקון והשלושרים, שנקרא "שלושרים על גשר הירקון". ב-1993 השתתף בתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לבני אמדורסקי חודשים ספורים לפני מותו, ובה התאחדו השלושרים לשירים אחדים. אחרי מותו של אמדורסקי, הצטרף יובל אל ישראל גוריון וצמד "הפרברים" (יוסי חורי ואורי הרפז), להרכב שקרא לעצמו "החברים של בני". הרכב זה העלה מופע לזכרו של אמדורסקי ובו עיבודים למיטב להיטיו. ב-1997 יצא האלבום "החברים של בני", שכלל שירים של הרכבים בהם השתתף בני אמדורסקי ("הדודאים", "שלישיית גשר הירקון" ו"השלושרים"). ב-1974 הוציא יובל אלבום בכורה, בו הלחין ועיבד את רוב השירים. המוכר מבין שירי האלבום הוא "אתם זוכרים את השירים", אותו כתב יהונתן גפן בטורו האישי ב"מעריב" במהלך מלחמת יום כיפור, שהפך לאחר מכן לשיר הנוסטלגיה המזוהה עם יובל. באלבום ניכר סגנונו המשלב מוזיקת פולק בשילוב רוק ישראלי רך, עם השפעות ג'אזיות ואקוסטיות. סגנון זה בלט גם באלבומו השני, "עוצם עיניים ושר", שיצא ב-1976 וכלל את השיר "מה יהיה בסופנו" למלותיה של לאה גולדברג. האלבום השלישי, "אתם זוכרים את השירים", יצא ב-1977 וכלל ביצועים מחודשים לשירים קודמים שביצע במסגרת ההרכבים בהם השתתף בעבר, לצד שירים חדשים כמו "לכל איש יש שם" (למילותיה של זלדה). להיטים בולטים בשנים אלו שבוצעו במסגרות שונות כוללים את "לילה", "צרות טובות", "פגישה, חצי פגישה", ו"כשצילצלת רעד קולך". במסגרת המופע "ימי בנימינה" ב1982, החל שיתוף הפעולה הפורה שנמשך שנים בין יובל לבין אהוד מנור. ב-1985 הקליט יובל את האלבום "דור" שנקרא על שם בנו הבכור וכלל שירים שנכתבו על ידי מנור, והולחנו על ידי יובל. האלבום הניב את השירים "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", ו"ים תיכוני". האלבום "באמצע החיים" שיצא באותה השנה, ותוך ציון שנתו ה-40 של יובל, הניב את השירים "אמצע החיים" ו"אחרת לא הייתי שר". ב-1992 יצא "באורות גבוהים" בו הלחין יובל את רוב השירים. שירים שהלחין יובל לזמרים אחרים יצאו בהקלטה מחודשת עם המבצעים המקוריים במסגרת האלבום "כשהיונים חוזרות" (1989). בין השירים באלבום נמנים "הלילה הוא שירים" עם חוה אלברשטיין, "אני וסימון ומואיז הקטן" עם יוסי בנאי, "בחופשתו" עם דורית ראובני, "שהשמש תעבור עלי" עם ירדנה ארזי, "הימים שעוד נכונו לנו" עם הדודאים, "כשצלצלת רעד קולך" עם נורית גלרון ועוד. ב-1992 הוציא יובל גם דיסק אוסף בו סיכם עשרים שנות פעילות, "חנן יובל עשרים", עם 20 מלהיטיו הבולטים. באותה שנה הוציא גם ספר של שיריו. ב-1998 יצא האלבום "זה אתה" בעיבוד והפקה מוזיקלית של קורין אלאל ולמלותיו של אהוד מנור. במהלך הקריירה המוזיקלית שלו, נטה יובל מספר פעמים לכוון המוזיקה המזרחית-ישראלית. בתחילת שנות ה-80 היה שותף כמפיק ומלחין באלבומו של שושי, "האסיר המזמר", הידוע בעיקר בלהיט שהניב, "פסוליה". באותה תקופה יצא גם האלבום "הקוסקוס והסרפן" בעקבות מופע בשם זה, שהיה בעל גוון מחאתי נגד קיפוח תרבות עדות המזרח. באלבום נכללו גם שירים ישנים אך בעיקר חדשים שהלחין יובל, ביניהם "הימים שעוד נכונו לנו". ב-1990 הוציא יובל את האלבום "הכל דיבורים". יובל הלחין את רוב שירי האלבום, ביניהם את "הכל דיבורים" (בביצועו משותף עם חיים משה), "כמה אהבה" (על פי לחן עממי טורקי), "ים תיכוני" ו"אז יאללה" למילים של מנור, את "סלסולים" למילותיו של יואב גינאי ואת השירים שכתב דודו אלהרר לשושי: "הצעת עבודה", "הנהלת חשבונות" ו"פסוליה". במשך השנים, שימש חנן יובל כמפיק (ובדרך כלל גם כמלחין) באלבומים שלו, של הרכבים בהם השתתף, ושל אמנים אחרים, ביניהם שושי (האסיר המזמר), ושייקה לוי. יובל שימש כמנהל האמנותי של פסטיבל ערד בשנים 1995-1996. ב-1996 ייסד יובל את פסטיבל "ימי זמר בחולון" והיה מנהלו האמנותי עד 1999. יובל הפיק מופע לזכרו של מאיר אריאל במסגרת פסטיבל זה, לאחר שהשתתף במופע לזכרו בשם "פתאום בלעדיו" (בשיר "אגדת דשא", שסוגר מעגל סביב שלושת יוצאי קיבוץ משמרות). בשנת 2000 היה יובל בין מפיקי המופע לזכרו של מאיר אריאל "עם הגב לים", ואף שר בו את "שלל שרב" במקומו של גידי גוב שנעדר. בספטמבר 2001, נבחר יובל לעמוד בראש איגוד אמני ישראל, אמ"י, והחליף בכך את דודו דותן שנפטר באותה שנה. לאחר שנה פרש מתפקידו זה.

Show short description >>