שבע

שנות ה-90 היו, בין שאר השינויים במוסיקה הישראלית,
גם תקופת הפריחה הגדולה של המוסיקה האתנית והמיסטית.
מוסיקאים רבים שלא מצאו את ביטוי ב"רוק הישראלי" מחד וב"מוסיקה המזרחית" מאידך,
יצרו צליל ישראלי חדש, שהיה קיים קודם לכן רק בשוליים
(עם להקות כמו הברירה הטבעית, אנסמבל מזרח מערב, בוסתן אברהם ועוד).
הלהקות האתניות החדשות עשו את המיזוג המיוחד להן
(בין יהודים וערבים, בין מזרח ומערב) תוך מעורבות חברתית רבה, ובהצלחה לא מבוטלת.
שבע היתה אחת המובילות בתחום.  

זה התחיל בפסטיבל עכו 1995.
קבוצת תיאטרון בשם "מטטרון" יצרה את אירוע "החתונה" בו שולבו מוסיקה מקורית,
מחול, משחק ו... נישואין בין עשרה זוגות.
מתוך הקבוצה הזו קמה להקת שבע: שישה יהודים וערבי אחד: ורד כהן,
אבישי בר נתן, מוש בן-ארי, אודי בן כנען, אמיר פייס, אחמד טאהר וגיל רון.
כל השבעה שרים ושולטים במגוון כלי נגינה מזרחיים ומערביים:
חליל, דיג'ירידו, נהי, הרמוניום, ג'מבה, שנאי, בגלמה, סיטאר, טמפורה,
בס, גיטרה, כד, תוף מרים, דרבוקה, דהולה, דף, ריק, מנדול, טאר פרסי.
גם המוסיקה של שבע, כמו הכלים, היא שילוב מזרח ומערב במנגינות ובמלים המושרות בעברית,
ערבית ואנגלית.
שכן שבע הוקמה לא כ"סתם" עוד-להקת-מוסיקה, אלא כקונספט, כרעיון:
המוסיקה ככלי לשיתוף פעולה, קירוב לבבות, שלום,
שלווה פנימית וגם שילוב בין בני אדם ובין עמים שונים ובעיקר בין יהודים לבין ערבים. 
בשנת 1997, אחרי כשנה של עבודה משותפת, הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון, החתונה השמימית.
הכיתוב על העטיפה (שנוצרה מנייר ממוחזר) הדגיש: "שבע וחברים",
ללמדך שלא רק שבעת חברי הלהקה יצרו והקליטו את האלבום.
חלק מהקטעים באלבום הוקלטו עם קבוצת "מטטרון" (שכללה בין השאר את עודד בן דב, רינת גבאי ואחרים).
עוד ב-1995, ובהקלטות הנוספות, השתתפו גילי ליבר בשירה,
גיטרות וג'ומבוש, קובי הגואל בשירה, דרבוקה,
זארב וכלי הקשה נוספים, ג'ורג' סמען בכינור ותומר בן ארי במחשב וסינתיסייזר.
רוב הקטעים באלבום היו ארוכים ואינסטרומנטליים, מורכבים מבחינה מוסיקלית.
השירים היו, ברובם, באוירת תפילה ומדיטציה ובהחלט לא "חפלה".
אך דווקא שיר הסיום, "סאלאם" ("עוד יבוא שלום עלינו") המתפתח מתפילת
יחיד לחגיגה מוסיקלית שבטית, הפך לסמל המסחרי של שבע ולהצלחה הגדולה שלה.
גם שנים אחרי הוצאת האלבום, "סאלאם" הוא שיר מבוקש במסיבות סיום, חתונות ואירועים חברתיים.
בזכותו הוזמנה שבע להשתתף לא רק באירועים מוסיקליים, אלא גם בפסטיבלים שונים למען השלום,
ביניהם, ב-1997, בפסטיבל היהודי ערבי "שיר לשלום" ביפו, לצידם של אהוד בנאי,
ג'ורג' סמען וסאלם דרוויש (מוסיקאים ערבים ישראלים מהגליל) ומוסיקאים מירדן.
עוד בסוף 1997 השתתפה הלהקה באלבום חידושי השירים העבריים עבודה עברית  (שיצא בשנת היובל למדינה).
הלהקה חידשה את להיטו של אריק איינשטיין "שיר מספר 8"
(מ' יעקב רוטבליט, ל' מיקי גבריאלוב) בהפקה מוסיקלית מפתיעה של שלומי ברכה, אורי ברק והלהקה.
בניגוד לשאיפתם של חברי שבע, השלום המיוחל עם שכנינו לא הגיע ב-1997 וגם לא בשנים הבאות… הלהקה,
עם זאת, זכתה בהצלחה מפתיעה והובילה גל של פריחה ללהקות אתניות חדשות.
הם הופיעו בהצלחה בארץ ובעולם, בין השאר בארצות הברית,
שם פגשה החבורה את המוסיקאי האמריקאי-הודי ג'אי אוטל והמוסיקאי התורכי עומר פארוק טקבילק.
הם הקליטו יחד יצירה משותפת בשם "Sallam Om Shalom" כשאוטל בהרמוניום ושירה,
טקבילק בנהי ושירה ושבע בכל השאר.
היצירה יצאה בתקליטון בהפצת "סינגלה". 
בסוף 1998 סיימה שבע הקלטת אלבום שני, הפעם בהפקה מוסיקלית משותפת ללהקה ולעובד אפרת.
באלבום השתתפו האורחים: ג'ורג' סמען בכינור,
משה גניש בכלי הקשה, אסי ספקטור בבס, דנה בן דוד בצ'לו ותומר בן ארי בסינתיסייזר ופסנתר. 
האלבום יומם ולילה, שיצא ב-1999, כלל פחות קטעי אווירה ויותר שירים שהוקדשו לנושאים שונים ומגוונים.
ביניהם "שיר למעלות" שיר עידוד לפצועי המלחמות ותאונות הדרכים,
"מוסיקלטי" קטע אינסטרומנטלי שהוקדש לשלום ילדי
העולם והילד שבתוכנו, "בא באהבה" לשלום נשמתנו, "עקדה" לשלום בין יצחק וישמעאל,
"רעי" לשלום בין אדם לרעהו, "שלום ועוד יום" לשלום בין עמי העולם,
"הילולה" לשלום בין הקדום והמתקדם "יום ולילה" לאיחוי הקרע בין השחור והלבן ועוד.
בכל שיר פורט לזכרם של מי הוא נוצר: יצחק רבין, אנואר סאדאת,
ג'ון לנון, מרים הנביאה, דוד המלך, ישו, מהטמה גאנדי, רבידרנת טאגור, א.ד. גורדון,
שלמה המלך, בוב מארלי, מרטין לות'ר קינג, הבעל שם טוב, רבי נחמן , ח.נ. ביאליק,
ג'ובראן חליל ג'ובראן, אושו, בודהא, אמא תרזה, משה רבנו, הנביא מוחמד ואחרים.
בחוברת המצורפת לאלבום (המודפסת על נייר אקולוגי "עם תפילה לרפואת
יערות הגשם" כדבריהם) צירפה הלהקה את ה"אני מאמין" שלה,
וכתבה בין השאר: "…התפילה והצליל המרפא, הכוונה הנסתרת והגלויה, הם מעיקרי דרכנו היצירתית יחד.
המוסיקה שלנו היא מפירותיה של חברה ישראלית מתחדשת, מעורבת, מתונה ודוגלת בשלום…" 
גם אחרי הוצאת האלבום המשיכה שבע בהופעותיה הרבות,
אך לפני הקלטת אלבומה השלישי החליטו חבריה על הפסקה זמנית בפעילות.
אחד הכוחות המובילים בלהקה,
מוש בן-ארי הקליט אלבום סולו (שיצא ב-2001) כשהוא נעזר בחלק מחבריו ללהקה, אך הולך בכיוון יותר רוקי.
כך גם בהופעותיו כסולן. ובכל זאת, אלבומה השלישי של שבע יצא ב-2002 ונקרא גן, בו השתתף בן-ארי.
ב-2003 הגיעו האלבומים יומם ולילה והחתונה השמיימית למעמד זהב.
הלהקה המשיכה בסיבובי הופעות באירופה ובאוסטרליה.
ב-2005 הוציאה הלהקה אלבום בהופעה חיה,
Live In Australia. את האלבום הקדים הסינגל "שיר חדש".

Show short description >>