צביקה פיק

המידע נלקח מ - ויקיפדיה: לערך | לרשימת התורמים
צביקה (הנריק) פיק הוא זמר ומלחין ישראלי.
שנות השיא בקריירה של פיק היו שנות השבעים, שבהם זכה בקביעות לתוארי "זמר השנה",
וכן לגילויי הערצה חסרי תקדים בארץ.
בשנות התשעים זכה פיק לקאמבק שהחל בסיבוב הופעות עם הלהקה הירושלמית "נושאי המגבעת"
ונמשך בלחן שכתב לשיר "דיווה" לדנה אינטרנשיונל, שזכה באירוויזיון 1998.
לאחר מכן, הועלה בתיאטרון הלאומי "הבימה" המחזמר המצליח "מרי-לו", לפי להיטיו הוותיקים.
אף על פי שזכה להתייחסות מזלזלת מצד חלק מהמבקרים (במיוחד על רקע גינוני הכוכבות שלו),
חלק גדול משיריו צלח את מבחן הזמן, והם ידועים ופופולריים עד היום.

נעוריו
צביקה פיק נולד למשפחת מוזיקאים שגרה בעיר ורוצלב בפולין,
בה ניהל סבו קונסרבטוריון ודודו היה פרופסור למוזיקה.
בגיל 5 החל בלימודי מוזיקה קלאסית, עלה לארץ, ולמד בקונסרבטוריון ברמת גן.
בגיל 15 החל מופיע כגיטריסט, קלידן וזמר בלהקות "טלסטאר", "השמנים והרזים" ו "השוקולדה"
לאחר שהושפע עמוקות מלהקות הרוק של התקופה כבי ג'יז, הביטלס והרולינג סטונס.

קריירה מוזיקלית
בסוף שנות השישים היה פיק חבר בלהקת הקצב "השמנים והרזים"
בהנהגת הסולן עוזי פוקס והבסיסט-מנג'ר, ג'ראר קמינסקי.
פיק פרץ לתודעת הקהל הישראלית בתחילת שנות השבעים כאשר נבחר לתפקיד קלוד במחזמר "שיער",
שבו הפגין את הופעתו החיצונית שנחשבה חריגה בישראל באותה עת,
גינוניו הססגוניים והופעתו בעלת המיניות המתפרצת.
על תפקיד זה נבחר ל"שחקן השנה".
בראשית דרכו זכה ללעג הביקורת אך משהחל שר שירים שנחשבו רציניים,
ובמיוחד שירי משוררים, כ"נאסף תשרי" (למילותיו של נתן יונתן) החל לזכות באהדה מסוימת.

לאורך שנות השבעים זכה פיק בפרסי פופולריות רבים, ביניהם פרסים רבים של "אלבום השנה" ו"זמר השנה".
בשיא הצלחתו התפרסמה הביוגרפיה "מלאך או שטן" שכתב עליו העיתונאי דודו אורן,
שבה נתן דרור למחשבותיו ודעותיו הפוליטיות הימניות - כולל דעתו על סאדאת,
שהגיע לארץ באותה תקופה ("הוא שחקן, שקרן ומסוכן", טען פיק).

באפריל 1977 הקליט את אחד משיריו המצליחים ביותר,
"אהבה בסוף הקיץ", שהפך ללהיט הגדול של החופש הגדול.
במקביל, המשיך צביקה פיק להלחין שירי משוררים שאחד מהם,
"נאסף תשרי" ("מת אב ומת אלול") של נתן יונתן נבחר כ"שיר השנה".
באותה שנה 1977 גם חזר פיק לבמה ולצידה של תיקי דיין השתתף כשחקן
ראשי בסרטו של ג'ורג' עובדיה "בדרנית בחצות".
בסרט זה שר פיק שני שירים: דואט עם דיין "טוב להתאהב", ו"בדרנית בחצות".
באותה שנה יצאו שירי הסרט על גבי תקליט בעיבודו של המוזיקאי קובי אושרת.

פיק היה מהאמנים הישראלים הראשונים שזכו לגילויי הערצה קיצוניים בדמות מעריצות היסטריות.
התעלפויות בהופעות, מחסומי משטרה ושומרי ראש צמודים.
בשנת 1978 הוציא את האלבום "מוזיקה" שמכר למעלה מ-20,000 עותקים
בשבוע הראשון והגיע תוך פחות משנה ל-100,000 עותקים.
שיא מכירות באותן שנים.

בשנת 1979 הלחין את המוזיקה לסרט "שלאגר" למילים שכתב אסי דיין, שביים את הסרט.
בנוסף לכך, הוא הופיע בסרט בהופעת אורח כאחד המוסכניקים וגם שר בו.

בשנת 1982 חל מפנה נוסף בקריירה של פיק. טעם הקהל השתנה וחיפש תכנים פופיים פחות.
צביקה פיק הפך לדוגמה לאמן שמנסה לשחזר עבר מזהיר בלא הצלחה.

לאחר מספר נסיונות כושלים, בתחילת שנות התשעים, כמעט החליט פיק לעזוב את עולם המוזיקה.
ב-1991, בעקבות יוזמה של העיתונאים עמית שהם וגיא אסיף,
שערכו קודם לכן סדרה של מסיבות "חזרה לשנות השבעים"
הופיע ברחבי הארץ עם להקת "נושאי המגבעת" שביצעה את שיריו עם סאונד עדכני ורועש.
הופעות אלה זכו להצלחה בקרב קהל צעיר והחזירו את פיק לתודעה הציבורית ולאהבת המבקרים.

המפנה נמשך באירוויזיון 1998. השיר "דיווה", שהלחין פיק לזמרת דנה אינטרנשיונל,
זכה במקום הראשון באירוויזיון, והביא לו פרסום עולמי רב.
מעבד השיר היה המוזיקאי אלון לוין, אך שמו "נשמט" מרשימת הקרדיטים.
ועדת בירור שהקימה אקו"ם אישרה את העניין וקבעה כי לוין זכאי לפחות לחצי מהתמלוגים.
לאחר דיונים חוזרים ונשנים תבע לוין את פיק בסוף 2004.

ב-2003 הלחין פיק את שירו של המתמודד האוקראיני באירוויזיון, למילים שכתבה מירית שם אור. השיר
"Hasta La Vista" הגיע לבסוף למקום ה-14 עם 30 נקודות בלבד.

ב-2005 התמנה לשופט בעונה השלישית של התחרות כוכב נולד.
באותה שנה הוקרנה בערוץ ביפ תוכנית מציאות אודותיו שנקראה "המאסטרו",
התוכנית עקבה אחר חייו הפרטיים שלו ושל בת זוגו שירה מנור, אז בת 20 שנה.
ב-2008 הוציא פיק את הסינגלים "מיסטר די ג'יי",
"גבריאל" מתוך אלבום של שירים מוכרים שהלחין לאחרים בביצועו.

פיק היה נשוי לפזמונאית מירית שם אור, אך השניים התגרשו. הוא אב לשלושה ילדים.
בנותיו דניאלה פיק ושרונה פיק הרכיבו צמד מוזיקלי שזכה להצלחה, אך התפרק ב-2005.

Show short description >>