מידד טסה

אדון הסליחות: אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת הוא אחד מפיוטי הסליחות העתיקים ביותר שנכתבו. מחברו של פיוט זה לא ידוע. הפיוט כתוב כאקרוסטיכון אלפביתי. נהוג בקהילות ישראל לומר את הפיוט בכל יום בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה בחודש תשרי כאשר מתקיימות ה'סליחות'. רעיונו של הפיוט הוא מניית הנהגותיו של הקדוש ברוך הוא ואת עולמו שהעניק לבני האדם. המחבר מעמיד בסדר הא"ב את נוראותו של הקדוש ברוך הוא תוך כדי שהוא משבח ומהלל אותו.

בן אדם מה לך נרדם: בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בסליחות בכל חודש אלול ובעשרת ימי תשובה. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע. הפיוט, המושר בקטע ההתחלה של הסליחות, מקביל בין ההתעוררות הפיזית להתעוררות הרוחנית. המשורר קורא לאדם לקום ולהתעורר, לא רק מהשינה הפיזית, הממשית, אלא בעיקר מן התרדמה הרוחנית.