חוה אלברשטיין

  • במקור מ: שצ'צ'ין, פולין
  • ז'אנרים: זמר עברי, זמר יידי, פולק רוק, רוק
  • תאריך לידה: 8.12.1947
  • שנות פעילות: 1964 - היום

חוה אלברשטיין היא זמרת יוצרת ישראלית משפיעה שהקריירה שלה משתרעת על פני מעל לארבעים שנה.
עד כה הוציאה אלברשטיין לאור קרוב לשישים אלבומים, יותר מכל זמר ישראלי אחר,
כאשר שמונה מאלבומיה הם על טהרת היידיש ואחד מהם באנגלית.
אלבומיה כוללים בין השאר...					

Show full description >>

Songs of חוה אלברשטיין

Song name Contain Tabs Contain sheet music Learning Video
את תלכי בשדה
משירי ארץ אהבתי
פרח הלילך
החיטה צומחת שוב
כמו צמח בר
שוב
חופים Tabs
מי האיש
רקמה אנושית אחת
את חירותי Tabs Notes tabs
אדבר איתך
החול יזכור Tabs
שיר תשרי Notes tabs
חיוכים Tabs Notes tabs
תרגיל בהתעוררות
שיר ערש
עוד חוזר הניגון
שיר משמר
מקהלה עליזה
הלילה הוא שירים Notes tabs
אליעזר בן יהודה
בגלל הלילה
שיר ארץ
שיר סיום
בשביל אל הבריכות Notes tabs
בתי את בוכה או צוחקת Tabs
יש לי ציפורים בראש
מה שלומך אחות Notes tabs
עץ הכוכבים
לונדון
אבא חטוף
נחל התנינים
רחוק רחוק
לו ידעת (סיפור אינטימי) Tabs Notes tabs
כמו עשב בניסן
אין לך זכות חנינה בעולם
רק על עצמי
ואיך אצלך
התבהרות חלקית
לכל איש יש שם


Did you know?
החיטה צומחת שוב: שיר זה נכתב ע"י דורית צמרת, בעקבות נפילתם של 11 מבני קיבוץ בית השיטה במלחמת יום הכיפורים.
השיר מתאר את הנוף המדהים של עמק חרוד הנשקף מהגלבוע "ואל ערבו העמק נאסף, ביופי שעוד לא היה כמוהו" ומבשר בעצב: "אתם אינכם ולא תוכלו לשוב.."
עוד חוזר הניגון: למעשה, השיר פורסם ללא שם, ומוכר על שם השורה הראשונה בו: "עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא".
מה שלומך אחות: במקור כתבה והלחינה את השיר נעמי שמר לאסירת ציון אידה נודל (שהייתה מסורבת עליה וסמל למאבק הציוני של יהודי בריה''מ), כמעין "שיר אהבה" בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות. חוה אלברשטיין וריימונד אבקסיס הפכו אותו לשיר אהבה בין העדות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.
עץ הכוכבים: השיר תורגם לעברית על ידי יורם טהרלב.
כינור ישן: השיר נכתב במקור על ידי איציק מאנגר ותורגם לעברית על ידי רחל שפירא
פרח הלילך: חלק מלחן השיר לקוח מיצירה של שופן. המלחינה נורית הירש כלל לא ידעה זאת עד שמישהו הסב את תשומת ליבה.
את תלכי בשדה: השיר "האמנם עוד יבואו ימים" מאת לאה גולדברג נכתב בשנת 1943, כאשר ממדי זוועות השואה היו ידועים כבר ליושבים בישראל. המשוררת מבקשת בשיר זה לאשר את זכות החיים לאלה שהצליחו לחמוק מהזוועה הנאצית. התנאי היחידי לקיום הוא ללכת בשדה כהלך התם, לחיות את החיים כפשוטם. זהו שיר תקווה הפורץ מתוך מציאות אכזרית ומשמיע את קול האהבה כנגד כוח ההרס, שיר המייחל לאפשרות לסבול את מכאובי החיים ולדעת להתייחס אליהם בשלווה וברוגע. המשוררת נושאת את עיניה לעתיד ומייחלת להגשמת קיומם של החיים בסליחה ובחסד. תיאורי הטבע המרובים בשיר ממחישים את ההנאה התמימה כמפלט מתלאות הקיום.הוסף על ידי user157133612222
את חירותי: השיר תורגם לעברית על ידי יורם טהרלב.